ישראל והאיחוד האירופי התחייבו (יום ג', 3.11.15) להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ביניהם בתחום שינוי האקלים לקראת אימוץ הסכם אקלים עולמי חדש בפריז בדצמבר הקרוב . שגריר האיחוד האירופי לארס פאבורג-אנדרסן אירח את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ואת שגרירי המדינות החברות באיחוד לארוחת בוקר במעונו הרשמי, על-מנת לדון בהכנות לוועידת פריז, שבה ישתתפו כמעט כל מדינות העולם, כולל ישראל וכל 28 מדינות האיחוד האירופי. האיחוד האירופי וישראל מחויבים להבטיח אימוץ של הסכם בינלאומי מחייב מבחינה משפטית, ואשר ביכולתו להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית אל מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ובכך למנוע שינוי אקלים מסוכן. עבור האיחוד האירופי ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים ל"עסקה" מוצלחת: מחויבויות שאפתניות להפחתת פליטות, מטרה משותפת בדמות יעד הפחתה ארוך טווח, מחזור חמש-שנתי לבחינה מחדש של יעדי פליטה והחמרתם, וכללי שקיפות ואחריות נוקשים שיבטיחו שהמדינות יעמדו בהתחייבויותיהן. בנוסף להפחתת פליטות גזי חממה, ההסכם החדש חייב גם להתייחס להסתגלות להשפעות שינויי האקלים ולגיוס והעברת מימון לפעולות אקלים.

יעד לאומי של הפחתת פליטות גזי החממה

ישראל מתכוונת להשיג יעד לאומי של הפחתת פליטות גזי החממה לרמה של 7.7 טוֹנה לנפש בשנת 2030, המהווה ירידה של 26% ביחס לרמה של 10.4 טוֹנה לנפש בשנת 2005. יעד ביניים של 8.8 טוֹנה לנפש נקבע לשנת 2025. היעד הלאומי כולל גם מטרות ספציפיות לשנת 2030 במגזרים שונים:

• צמצום צריכת החשמל בלפחות 17% בהשוואה לצריכה הצפויה בתרחיש עסקים כרגיל

• לפחות 17% מצריכת החשמל תבוא ממקורות מתחדשים

• צמצום הנסועה הפרטית ב-20% (הסטת נוסעים לתחבורה ציבורית) ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.

להפחתת פליטות גזי חממה והגברת השימוש בדלקים שאינם מאובנים ישנם יתרונות סביבתיים ברורים, כגון הפחתת זיהום אוויר וכתוצאה מכך הורדה של שיעורי תחלואה ותמותה הנובעים מזיהום סביבתי. בנוסף, התייעלות אנרגטית מגבירה את התחרותיות של עסקים, ובנייה ירוקה יכולה להביא לחיסכון משמעותי לדיירים.