משרד ראש הממשלה לא יחשוף בפני האגודה לזכויות האזרח נתונים על האזנות סתר המבוצעות לצרכים ביטחוניים. שופטת בית המשפט העליון,
ענת ברון, דחתה (יום ג', 3.11.15) את ערעורה של האגודה על דחיית עתירתה בנושא בידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
האגודה ביקשה למסור לה את מספר ההיתרים לביצוע האזנות סתר ביטחוניות שנתן ראש הממשלה במהלך חמש השנים האחרונות, לרבות מספר האנשים שלגביהם ניתן ההיתר, בהתפלגות לפי שנה, ותוך ציון מספר ההיתרים שניתנו ביחס לאזרחים ולתושבים ישראלים מזה, וכאלה שאינם אזרחים או תושבים מזה; וכן
את הנהלים או ההנחיות המשמשים את ראש הממשלה בהפעלת הסמכות להתיר האזנות סתר ביטחוניות.
ברון אומרת תחילה, כי מאחר שראש הממשלה מחויב על-פי החוק לאשר אישית כל האזנת סתר ביטחונית, הרי שהמידע נחשב כאילו נוצר במשרדו, למרות שההאזנות בפועל מבוצעות בידי השב"כ ובידיו המידע עליהן. אולם היא דוחה את טענת האגודה כאילו העברת המידע לשב"כ נועדה לעקוף את החובות החלות על משרד ראש הממשלה מכוח חוק
חופש המידע:
"הגם שהמידע המבוקש מתייחס להיקף ההיתרים להאזנות סתר ביטחוניות ולא למידע שבבסיסם, עסקינן על פניו במידע ביטחוני במהותו. אין מדובר במידע 'זר' לתחומי עיסוקו של השב"כ ולפועלו; ולא ניתן לומר, בלא שהונחה לכך תשתית עובדתית ולו לכאורה, כי שמירתו בשב"כ נעשית משיקולים הנוגעים לחוק חופש
המידע". זהו מצב מובנה ואף מתבקש, מוסיפה ברון.
חוק חופש המידע מחריג במפורש ובצורה מוחלטת את השב"כ מתחולתו, ממשיכה ברון. לכן, לא חייב משרד ראש הממשלה לחשוף את היקף ההיתרים שנתן ראש הממשלה לביצוע ההאזנות. הנשיאה
מרים נאור והשופטת
אסתר חיות הסכימו עם ברון. את האגודה ייצג עו"ד אבנר פינצ'וק, ואת המדינה - עו"ד אבינעם סגל-אלעד.
