צריכת נוגדי דיכאון עלתה בקצב מהיר משנת 2000 וממוצע צריכתן במדינות ה-
OECD כמעט שהוכפל. כך עולה מדוח ה-OECD Health at a Glance 2015 שהתפרסם אתמול (יום ד', 5.11.15).
במספר מדינות שבהן צריכת נוגדי הדיכאון גבוהה במיוחד, כגון אוסטרליה והממלכה המאוחדת, ישנן עדויות לשימוש נרחב מדי במרשמים לנוגדי דיכאון. לעומת זאת, במדינות אחרות כגון קוראה ואסטוניה, שבהן צריכת נוגדי הדיכאון נמוכה מאוד, ייתכן שהשימוש בהן מצומצם מכדי לענות על צורכי הסובלים מדיכאון ושהרחבת השימוש הייתה עשויה לתרום למניעת התאבדויות
ההוצאה לתרופות בקרב מדינות ה-OECD מהווה בממוצע כ-20% מסך ההוצאה לבריאות. בישראל ההוצאה לתרופות מהווה כ-15% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות.
בשנים האחרונות חלה האטה בגידול של ההוצאה לתרופות במגזר הקמעונאי ברוב מדינות ה-OECD. בישראל, רכישת תרופות על-ידי משקי בית מהמגזר העסקי עלתה בממוצע בכ-10% בין השנים 2011-2009 (במחירים שוטפים). למרות ההאטה בגידול ההוצאה לתרופות ברוב מדינות ה-OECD, צפויה עלייה מחודשת בהוצאה זו, עקב הזדקנות האוכלוסייה ועלותן הגבוהה של תרופות חדשות למחלות כגון סרטן ודלקת הכבד. יותר ממחצית הגידול בהוצאה לתרופות בעתיד הקרוב צפוי להיות בזכות תרופות חדשות אלו. ואולם בעוד שלחלק מהתרופות תועלת גבוהה, אחרות מביאות לשיפור שולי בלבד בתוצאות הטיפול, והנן בעלות יחס עלות-תועלת נמוך.
ההוצאה הלאומית לבריאות לנפש ממשיכה לעלות ברוב מדינות ה-OECD, במקביל לעלייה בתמ"ג. עם זאת, באיטליה בפורטוגל וביוון נרשמה ירידה בהוצאה לבריאות בשנת 2013, זו השנה השלישית או הרביעית ברציפות. בישראל, ההוצאה הלאומית לנפש, במחירים קבועים, עלתה בממוצע בכ-2% בין השנים 2013-2009, בדומה לעלייה הממוצעת בשנים 2009-2005.
מחלות כרוניות השיפור באיכות הטיפול הרפואי אטי מכדי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה ועם העלייה במספר האנשים הסובלים ממחלה כרונית אחת לפחות, מה שגורם לאבדן חיי אדם רבים במדינות ה-OECD.
הדוח מציג נתונים ומדדים רבים בתחום הבריאות במדינות השונות, ומאפשר להשוות ביניהן ולעקוב אחר השינויים לאורך זמן. מהדוח עולה כי כל המדינות השתפרו במדדים שונים של איכות הטיפול וכן בהתמודדות עם הרגלי חיים המזיקים לבריאות כמו השמנה ושתיית אלכוהול מופרזת.
אף מדינה לא הצליחה להגיע לביצועים טובים באופן עקיב בכל המדדים של איכות הטיפול, גם לא מדינות שבהן ההוצאה על בריאות גבוהה מאוד. הדבר מלמד על כך שבכל המדינות יש מקום לשיפור במניעה, באבחון מוקדם ובטיפול בבעיות הבריאותיות השונות.
בארצות הברית לדוגמה, יש הישגים טובים בטיפול אקוטי בחולים עם התקף לב או שבץ מוחי ובצמצום התמותה שלהם, אך אין לה הישגים טובים במניעת אשפוזים של חולים במחלות כרוניות כגון אסתמה וסוכרת. בספרד, בפורטוגל ובשווייץ, לעומת זאת, המצב הפוך. במדינות אלה שיעור האשפוזים בשל מחלות כרוניות נמוך יחסית, אך שיעור התמותה של חולים המאושפזים בעקבות התקף לב או שבץ מוחי גבוה יחסית. לפינלנד ולשוודיה מדדים טובים של הישרדות חולים עם סרטן השד, המעי או צוואר הרחם, ואילו במדינות צ'ילה, פולין, צ'כיה, הממלכה המאוחדת ואירלנד ההישרדות של חולים בסוגי סרטן אלו פחות טובה.
מגמת ירידה האשפוז עקב אי-ספיקת לב, אסתמה או מחלות בדרכי הנשימה התחתונות (COPD) מוגדרים כאשפוז בר מניעה. בישראל שיעור האשפוז עקב אי-ספיקת לב נמוך, ואילו שיעור האשפוז עקב אסתמה ו-COPD גבוה מעט מממוצע ה-OECD. שיעור האשפוז המתוקנן לגיל בגין אי-ספיקת לב בישראל ירד מ-2008 ל-2013. זאת, בהשוואה לממוצע באותן שנים. שיעור האשפוזים עקב COPD ב-2013 היה 206.6 למאה אלף נפש בגיל 15 ומעלה, גבוה מעט מממוצע ה-OECD - 198.3, וכך גם שיעור האשפוז עקב אסתמה - 54.1 בישראל ו-52.3 ממוצע OECD.
בישראל, אחוז התמותה בתוך 30 ימים של אנשים בגיל 45 ומעלה בישראל שאושפזו בעקבות אוטם חריף של שריר הלב או בעקבות שבץ מוחי אסכמי, מדד טוב של איכות טיפול בבתי חולים, נמצא במגמת ירידה כמו במדינות רבות אחרות. אחוז התמותה בישראל נמוך יותר מהממוצע במדינות ה-OECD.
בישראל, שיעור ההישרדות מסרטן השד גבוה יחסית למדינות ה-OECD. במקביל, גם שיעור ביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים גבוה. לעומת זאת, שיעור התמותה מסרטן השד גבוה יחסית למדינות בארגון, אם כי נרשמה מגמת ירידה בעשור האחרון.
בנוסף, יש לציין כי הגילוי המוקדם של סרטן צוואר הרחם וסרטן המעי הגס בישראל גבוה יחסית לממוצע ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם נמוך יחסית למרבית מדינות ה-OECD ושיעור התמותה מסרטן המעי הגס דומה לממוצע.
ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך בתוך 48 שעות מהכניסה לבית החולים הנו מדד לאיכות הטיפול בבית החולים. בישראל נמצא שיעור זה במגמת עלייה בעשור האחרון לחולים בני 65+ - מ-70% ב-2003 ל-85% ב-2013.
אחוז בני 65+ שחוסנו נגד שפעת בישראל גבוה בהשוואה למדינות רבות ב-OECD. אחוז המתחסנים בישראל עלה מאוד - מ-44% ב-2003 ל-61% ב-2013, בהשוואה לאחוז יציב יחסית בממוצע ה-OECD (48% ב-2013).
