תחקיר אמנסטי חושף כי סוריה מרוויחה מההיעלמויות הכפויות בהיקף המהווה פשעים נגד האנושות. ההעלמות מתרחשות באמצעות שוק שחור הסוחט בני משפחה הנואשים לגלות את עקבות קרובי משפחתם שנעלמו, תמורת כסף.
הרשת הסורית לזכויות אדם תיעדה לפחות 65,000 העלמות מאז 2011 - 58,000 מהן אזרחים. אלה שנלקחים בדרך כלל מוחזקים בתאי מעצר צפופים בתנאים מחפירים ומנותקים מהעולם החיצון. רבים מתים כתוצאה ממחלות, מעינויים ומרצח ללא משפט.
בין אלה שהועלמו בכפייה נמצאים מתנגדי השלטון הפועלים בדרכי שלום כגון מפגינים, פעילי זכויות אדם, עיתונאים, רופאים ועובדים הומניטריים. העלמות נוספות היו ממוקדות יותר והופנו כלפי מי שהאמינו כי אינו נאמן לממשלה או בגלל קרובי המשפחה שלהם המבוקשים על-ידי השלטונות. במקרים מסוימים, במיוחד בשנתיים האחרונות, העלמות בכפייה היו אמצעי ליישב חשבונות או לרווח כספי, ומוסיפים תבערה למחזור של העלמות נוספות.
חלק מהמשפחות מכרו את רכושם או ויתרו על כל חסכונותיהם כדי שיוכלו לשלם שוחד אשר באמצעותו ימסר להם מידע על גורלם של קרובי משפחתם - לעתים בתמורה למידע שקרי.
לעיתים, בני משפחה שניסו לברר על קרוביהם נעלמו, לעיתים קרובות היו בסכנת מעצר או שהועלמו בעצמם, מציאות אשר לא מותירה להם אפשרות אלא להשתמש ב״מתווכים״. סעיד, שאחיו יוסף הועלם בשנת 2012, אמר כי אמו לא מפסיקה לבכות. "לפעמים בלילה אני מתעורר והיא ערה, מסתכלת על התמונה שלו ובוכה", סיפר.
אמנסטי אינטרנשיונל אומר כי בזמן שכמה מדינות והאו"ם גינו העלמות בכפייה, יש צורך בהרבה יותר מדברי גינוי. לפני יותר משנה וחצי, בחודש פברואר 2014, העבירה מועצת הביטחון של האו"ם את ההחלטה 2139, אשר קוראת לסיום ההעלמות בכפייה בסוריה, אך המועצה טרם נקטה צעדים כלשהם על-מנת שההחלטה תיושם.
