מינהל התכנון שבמשרד האוצר חשף (יום ב', 9.11.15) טיוטה ראשונית של מסמך המדיניות לתכנון המרחב הימי בישראל. רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי במנהל התכנון, מסרה כי המסמך נולד מתוך ההבנה כי סביבה ייחודית כמו הים - שהינה מרובת משאבים, שימושים, ואתגרים בתנאי אי-ודאות - זקוקה למדיניות ארוכת טווח הנובעת מראייה חדשנית כוללת.
לדברי מזר לאורך השנים, אושרו תוכניות תכנון ונחקקו חוקים הנוגעים לתכנון בים ובקרבתו, אך עד כה לא גובשה מדיניות כוללת המתייחסת לכלל המרחב הימי ולכלל השימושים השונים של הים, בניהם ביטחון, תחבורה ימית, טבע וסביבה, אנרגיה, תיירות, ועוד.
על-פי חזון מנהל התכנון שהוצג היום לראשונה, המרחב הימי יתפקד כסביבה דינאמית ומאוזנת, המאפשרת ניהול ותיאום אפקטיבי של השימושים השונים: מיצוי הפוטנציאל הכלכלי לצד שימור וטיפוח ערכי הטבע, הנוף והמורשת.
למסמך 4 מטרות עיקריות: הגדרת כללים מרחביים וכללי פעולה עבור משתמשי המרחב הימי - בינם לבין עצמם ולבין המערכת הטבעית; עיגון מדיניות והגדרת כלים למימוש, יישום, ניהול ובקרה; הגדרת פערי מידע בים והמלצות לתחומי חקיקה נוספים בים ועידכון אינטראקטיבי הלומד ומתאים את עצמו בהתאם למידע הנאסף במנגנוני הניהול והבקרה לסדרי עדיפות לאומית.
יש לציין כי מדיניות המרחב הימי עצמה מבוססת על היוזמה האירופית לעידוד "צמיחה כחולה" - מדיניות אסטרטגית למיצוי בר קיימא של הפוטנציאל הכלכלי בים, בה מתקיימת תלות הדדית ותשתית משותפת בין הנמלים, המרינות, ההתפלה, הביוטכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת, שייט חופים, תיירות, ועוד, תוך התאמה לנתונים הייחודים בישראל: 40% מאוכלוסיית ישראל חיה עד קו של 10 ק"מ מהים התיכון, המים הטריטוריאליים מהווים כ-16% משטח מדינת ישראל ושטח פני המים הטריטוריאליים והכלכליים של ישראל גדולים ב-140% מהשטח היבשתי שלה.
כחלק מפרויקט המדיניות, הוקם מרכז המידע הימי הלאומי - מאגר ידע נרחב בתחום הים המכיל מידע בתחום המדיניות והרגולציה, מחקרים, שכבות מידע גאוגרפי, עידכונים שונים בתחום, ועוד. המרכז מהווה כלי עבודה ומקור ידע למשרדי הממשלה השונים, לבעלי מקצוע, ליזמים, ולציבור הרחב, ביניהם משרד הביטחון, המשרד החקלאות, רשות הספנות והנמלים, חברת נתיבי הגז, המכון לחקר ימים ואגמים, חברת נמלי ישראל ועוד.
