היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, סבור שניתן לאשר בקשות לתביעות ייצוגיות גם אם עומדים מאחוריהם מניעים כספיים של עורכי דין וגם אם יש פגמים בהתנהלות התובעים ובאי-כוחם - כל עוד הבקשות לכשעצמן הן ראויות.
עמדתו של וינשטיין במספר סוגיות עקרוניות בתחום התביעות הייצוגיות הוגשה (יום ב', 9.11.15) לבית המשפט העליון לקראת דיון בהרכב של שבעה שופטים בשני תיקים המעוררים סוגיות אלו. בראש ההרכב עומד המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין, ולצידו השופטים
סלים ג'ובראן,
יורם דנציגר,
חנן מלצר,
עוזי פוגלמן,
ניל הנדל ו
נעם סולברג.
"הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ביוזמת עו"ד, משיקולי גמול ושכר טירחה, אינה צריכה להביא לדחיית בקשת האישור, רק מסיבה זו, כל עוד מדובר בתובענה ייצוגית ראויה, בעלת עילה משפטית מוצקה, שצפויה לקדם את האינטרסים של הקבוצה. כמובן, על ביהמ"ש לפקח היטב, שקידום האינטרסים הכלכליים של התובע המייצג ובאי-כוחו אכן אינו בא על חשבון קידום האינטרסים של הקבוצה", סבור וינשטיין.
עוד נאמר בחוות הדעת, כי אם התובע ובא-כוחו מתנהלים בצורה פגומה (למשל: מגישים בקשות מקבילות לבתי משפט שונים), מוטב לאפשר את ניהול התביעה תוך הבעת מורת רוח באמצעות כלי ההוצאות ובעת פסיקת הגמול ושכר הטרחה. גם אם התובע ובא-כוחו יוצרים עילת תביעה בצורה מלאכותית, ממשיך וינשטיין, אין בכך כדי להוות סיבה לדחיית הבקשה. את עמדתו של וינשטיין הגיש עו"ד יואב שחם.
