הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (
חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה (יום ג', 10.11.15) דיון בנושא רצח נשים על-ידי בני זוגן, כמו-כן דנה הוועדה ברצח המחנכת סוהא מנצור ז"ל בטירה בשבוע שעבר.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה, "מאז שהחליטה מליאת הכנסת על קיום הדיון הזה, נאלצנו להקדים אותו עוד יותר בשל שני מקרי הרצח שהתרחשו בינתיים. פיענוח הרצח של אמנה אלעביד, שבעלה לשעבר רצח אותה וניסה להיפטר מגופתה, וכן הרצח של המחנכת סוהא מנצור מטירה. מדובר ברצח ברוטאלי ואנו נשמע עדות מבני משפחה שהסכימו לבוא לכאן ולספר את הדברים. מדובר בנרצחת שהייתה מוכרת למשטרה. הכתובת הייתה על הקיר, היא התלוננה, ועדיין לצערנו זה קרה".
קריאות לנשיאת נשק ח"כ בן ארי: "ביקרתי במעון לנשים מוכות בחיפה, ופגשתי שם בחורה ערביה, והיא סיפרה לי על אוזלת יד שמיד טיפלתי בה. כשאישה יוצאת ממעון, ומצליחה להתמקם עם ילדיה בבית חדש, הגבר לא יודע על מיקום הדירה. אולם, כיוון שאיננה גרושה, כשהיא באה לרשום את ילדיה לבית הספר, ביה"ס דורש את חתימת האב. במקרה שלה, ביה"ס הזמין את האב לחתום על הטפסים, ובכך גילה לו את מיקומה החדש של האישה. אחרי חצי שנת מגורים בעיר חדשה, המשטרה הודיעה לאישה שיש לה מספר שעות בכדי לעבור עיר ודירה, בכדי שהבעל לא יימצא אותה. טיפלתי בנושא ויותר לא צריך את חתימת האב לגבי נשים שיצאו ממקלט לנשים מוכות".
ח"כ זנדברג: "נשים הן קבוצת מוחלשות וכשהן חלק מקבוצה מוחלשת אחרת כמו ערבים או אתיופים, הדבר דורש תשומת לב מיוחדת מצד הרשויות. בימים אלה אנו עדים לקריאות לנשיאת נשק במרחב הציבורי על-ידי אזרחים פרטיים, במקום שהרשויות ירכזו עוד יותר את נושא הנשק".
גב' נג'ואן שביטה, בת דודתה של סוהא מנצור ז"ל, העידה בפני הוועדה על הרצח מנקודת מבטה: "מדובר ברצח של אישה חזקה וחכמה שזיהתה את הפוטנציאל הרצחני של בעלה. היא הגישה אין ספור תלונות על אלימות והטרדות ושום דבר לא נעשה. אני במקום המשטרה, שסוהא האמינה בה, הייתי מתביישת, כי האשמה בהם. לצערה, סוהא הכירה גבר אלים, אבל שמה קץ למסכת ההתעללות שחוותה, או לפחות ניסתה. היא הוציאה נגדו צווי הרחקה אך הוא המשיך להגיע אליה, להטריד אותה ולהפחיד אותה. יום לפני הרצח היא קיבלה פסק דין המאשר את הגירושין, ולאורך כל דיוני הגירושין, כמו גם ביום פסק הדין, הוא איים על חייה, ללא כל בושה או חשש. הגירושין היו כנראה מבחינתו דבר שאי-אפשר להשלים איתו, והוא החליט להפסיק את חייה".
חוששים לחייהם השכנים מספרים ששמעו יריות, אך בטירה זה דבר שגרתי. ולכן רק למחרת התקשרו לאחותה וביקשו ממנה לבדוק את שלומה של סוהא, והיא נאלצת לפרוץ לבית ומוצאת אותה ירויה בתוך הרכב שלה. היא נרצחה בדם קר והשאירה אחריה ארבעה ילדים. יומיים אחרי הרצח הייתה פריצה לביתה של סוהא ונגנבו מסמכים".
אנו יודעים שעד עכשיו איש לא נעצר ואיש לא נחקר. להבנתי אותו גבר חשוד עדיין משוטט לו חופשי כי לא מצליחים לעצור אותו. הוא ממשיך להתקשר לבני המשפחה ולהטריד אותם. בני המשפחה חוששים לחייהם, אפילו להגיע לכאן היום, אז איך אתם רוצים שאנשים יבואו להגיש תלונות?!" אמרה גב' שביטה.
יו"ר הוועדה אמרה בסיום העדות "כשמדינת ישראל רוצה למצוא מישהו, אפילו בבחריין, היא יודעת למצוא אותו. את האדם הזה, שממשיך להתקשר, מהטלפון האישי שלי, אפשר למצוא. בגלל הטלפונים האלה והפחד, בגלל הפריצה, שעה לפני הדיון חלק מבני המשפחה ביטלו את השתתפותם בדיון".
ח"כ
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "הרצח זעזע אותי כי אני מכיר את הבן של הנרצחת וכן כי תלמידה שלה, אשר העריצה אותה, חברה של בנותיי. המשטרה עדיין לא מתייחסת במלוא מובן הרצינות לתלונות נשים ערביות. יש מי שחושבים שלהרביץ לנשים זה חלק מהמסורת הערבית, ויש שוטרים במקום לנקוט בצעדים הנדרשים, עוד מנסים לעשות סולחה. יש אצלנו בעיה חברתית ובעיה חינוכית, לטפל במנוולים שמאיימים על נשים ורוצחים אותן. הרוצח לא היה עושה זאת אם היה חושב שהמשטרה תתפוס אותו. אם זה היה קורה בהרצליה פיתוח הייתם מתייחסים לזה אחרת לגמרי".
עו"ד רדא ג'אבר: "אני עוסק בתפקוד המשטרה בחברה הערבית כבר 5 שנים. כל הרצון הטוב וההבטחות של המשטרה מתנפצים אל מול המציאות. המשטרה כשלה, כושלת ותיכשל בטיפול באלימות בחברה הערבית כי המדיניות שלה היא לא לטפל בנושא הזה. החברה הערבית פתחה את דלתותיה בפני המשטרה, כדי שיבואו ויעשו סדר, אך התוצאות הן אסון".
