רופאה מומחית במיון יולדות במרכז הרפואי מעייני הישועה, הצילה עובר שהיה על סף מוות.
אישה בתחילת שנות ה-20, לקראת לידתה הראשונה, הגיעה למיון יולדות בשבוע 30 להריונה, לאחר שלא חשה בתנועות העובר מזה כיומיים. הניטור העוברי בקבלתה ודופק העובר אומנם היה מחשיד במקצת, אך ניתן היה לפרשו כרגיל בשבוע הריון זה. למרות זאת, הרופאה האחראית בחדרי הלידה, ד"ר אלה רובנס, התרשמה בבדיקת האולטרה-סאונד שהעובר כמעט ואינו זז. אולם הערכת המשקל וכמות המים היו בגדר התקין.
הרופאה החליטה כי מדובר במצוקה עוברית דחופה ועל-כן יש ליילד את האישה בהקדם האפשרי. בוצע ניתוח דחוף שבו חולץ יילוד עם חיוורון ניכר. בבדיקת דם הסתבר שרמת ההמוגלובין של היילוד עומדת על 2 בלבד - ערך נמוך בצורה קיצונית (הנורמה ביילודים היא המוגלובין מעל 14).
היילוד טופל בטיפול נמרץ ילודים בעירוי דם, וכעבור כיממה מדידת ההמוגלובין הייתה סביב 12.
מנהל הפגיה, ד"ר דניאל לובין, אמר כי "נראה כי המדובר במקרה מורכב ונדיר מאוד של אנמיה עוברית. ייתכן שמדובר באיבוד דם עוברי או בחשיפה לוירוס הפרוו (parvo) שידוע כמחולל של אנמיה קיצונית או מחלה גנטית נדירה של אי-ייצור כדוריות דם. בכל מקרה, הבירור הינו רק בראשיתו ואת התשובות ייתכן שנלמד בהמשך".
מנהל מיון יולדות, ד"ר גיל פומפ, ציין כי "הזיהוי המוקדם של המצב הנדיר הנ"ל של אנמיה קיצונית, ללא ספק הציל את חיי העובר". במענה לשאלה "כיצד ניתן לזהות מקרים כאלה בעתיד", השיב ד"ר פומפ כי "אין קריטריון קליני ברור, אלא חוש ריח קליני מפותח והרבה סייעתא דשמיא".
