בג"ץ אישר (יום ה', 12.11.15) להרוס את בתיהם של חמישה מבין ששת המחבלים שרצחו את בני הזוג הנקין, דני גנון ומלאכי רוזנפלד. הנשיאה
מרים נאור והשופטים
חנן מלצר ו
נעם סולברג דחו עתירות שהוגשו נגד ההריסות בידי בני משפחותיהם של הרוצחים, שכניהם ובעלי הדירות, וזאת למעט בניין אחד שבעליו חויב לפנותו מבני משפחתו של המחבל עד 17.11.15.
נאור קובעת, כי מן המידע שהוגש לבית המשפט עולה, כי הריסות בתים אכן מהוות צעד הרתעתי והיו מחבלים-בכוח אשר נמנעו מביצוע פיגועים בשל החשש שבתיהם ייהרסו. היא מזכירה, כי הפסיקה מחייבת להשתמש רק במשורה בצעד זה, אך מוסיפה שבמקרים הנוכחיים יש לכך הצדקה: "כאלה הם כל המקרים מושא הצווים שלפנינו, אשר עניינם בפיגועים אכזריים, שבהם נרצחו אזרחים ישראלים בדם קר. כל זאת, על-רקע המציאות הביטחונית הקשה, בה מדי יום מתבצעים לצערנו פיגועים ונסיונות פיגועים המכוונים נגד אזרחי ותושבי ישראל".
לצד זאת, מותחת נאור ביקורת על כך שלבעלי הדירות ולדייריהן הוקצבו רק 48 שעות להגיש השגות על צווי ההריסה, אשר חלו ברובן בימי שישי ושבת, ותוהה האם רק יד המקרה בדבר. במקרים הנוכחיים לא נגרם עיוות דין המצדיק לבטל את הצווים בשל כך, אומרת נאור, אך ככלל - "על המשיבים לקבוע לעצמם נהלים
סבירים בעניין המועדים הרלוונטיים, לרבות משך הזמן להגשת השגה". היא מוסיפה: "ככלל, מן הראוי לכלול בהודעה על כוונת ההחרמה וההריסה פירוט ולוּ מינימאלי של החומר הראייתי הקיים כנגד החשוד המתגורר בבית המיועד להריסה", גם אם את המידע המלא לא ניתן למסור מטעמי ביטחון.
ההריסה מותנית בפיצוי על-פי פסק הדין, ייהרסו בתיהם של: חוסני חסן אבו שאהין, שרצח את דני גונן; מאעד צאלח גמעה חאמד, שרצח את מלאכי רוזנפלד; ובתיהם של כרם לוטפי פתחי רזק, סמיר זהיר אברהים כוסא ויחיא מוחמד נאיף עבדאללה חג' חמד שרצחו את בני הזוג הנקין. משפחתו של עבדאללה מניר צאלח אסחאק, שהשתתף ברצח רוזנפלד, תפונה מהדירה ששכרה, וזאת מאחר שהריסת הבניין בן שמונה הקומות לא תהווה אלמנט מרתיע ותפגע בצורה בלתי מידתית בבעליו.
עוד קבעה נאור: "בשים לב לצורך לאזן בין התועלת המושגת לבין הנזק הנובע ממנה, מן הראוי להתנות את ההריסה בתיקון או פיצוי בגין הנזק שייגרם כתוצאה ממנה לצדדים שלישיים תמי-לב. ללא תנאי זה, לא נוכל לומר כי ההריסה היא מידתית". היא דחתה את עמדת המדינה, אשר ביקשה להתנות את הפיצויים בכמה תנאים, ובהם שלא יינתן פיצוי בידי הרשות הפלשתינית ושהנזקים לא ייגרמו בשל הפרות סדר במהלך ההריסה:
"ככלל אין מקום לסייג מראש את חובתם של המשיבים לשלם
פיצויים לצדדים שלישיים שאינם קרובי משפחה של המחבל בכך שהייתה התרשלות בתכנון או בביצוע או בתנאים אחרים. ברירת המחדל צריכה להיות הפוכה – ישולמו פיצויים או יתוקנו הנזקים. איני שוללת כי בנסיבות חריגות לא יידרשו המשיבים לשלם פיצויים. אולם, כאמור, איני סבורה כי יש לקבוע מראש את המקרים החריגים שבהם יהיו המשיבים פטורים מכך".
"המשפט הבינלאומי צריך להתפתח" סולברג דחה את הטענה לפיה אין להרוס בתים משום שלא קיימת הוכחה ברורה בדבר האפקט ההרתעתי של צעד זה: "לעתים מזומנות על הרשות לקבל החלטות קשות, גם כאשר שוררת אי-בהירות בנוגע לכלל ההשלכות שלהן. במצבים רבים, דברים אלו אינם ניתנים להוכחה מדעית, והם נסמכים על תבונתם ושיקול דעתם המקצועי של הגורמים המוסמכים. אם נטלת מהם סמכות זו, נמצאת מעַקֵר – הלכה למעשה – את יכולתן של רשויות המדינה להתמודד עם אתגרים חדשים".
סולברג מסכים עם הקביעה לפיה ההריסה מרתיעה: "אף אם התוצאה ההרתעתית של הריסת הבתים מוגבלת מבחינת הזמן והמקום, די בכך שבזכות ההריסה מצילים אנו נפש אחת על-מנת שיהיה הדבר כדאי, על-אף הסבל הכרוך בכך לבני משפחתו של המפגע". הוא מציין שלא ניתן לערוך מחקר אמפירי בנושא, אך קורא למדינה לאסוף נתונים ולבחון לאורם את מדיניותה.
בנוגע לטענה לפיה הריסת הבתים מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, מביע סולברג את התקווה "שחכמי המשפט הבינלאומי ומלומדיו ימשיכו לפתח את ההיבטים המשפטיים הייחודיים למצב של לחימה
בין מדינה ריבונית לבין ארגוני טרור, ולהסדיר תחום זה תוך מציאת איזון הולם בין ההגנה ההומניטרית על זכויות האדם מחד-גיסא, לבין שמירת יכולתן של מדינות להילחם בארגוני טרור באופן אפקטיבי מאידך-גיסא".
הדיון בעתירות לווה בסערה ציבורית, לאחר שהשופט
עוזי פוגלמן הוציא לפני שבועיים צו זמני שאסר על ביצוע ההריסות עד לדיון בעתירה. ההחלטה גררה התקפות חריפות על בג"ץ מצד גורמים בצד הימני של המערכת הפוליטית, אך בדיעבד התברר שהיא הייתה מוצדקת, שכן המדינה הודתה שטעתה לגבי אחת הדירות.
הדיון התקיים שבוע מאוחר יותר ובלחצם של השופטים הסכימה המדינה לנהלו כאילו הוצא צו על תנאי, כדי לזרז את ההליך. המדינה טענה שיש חשיבות רבה בביצוע מהיר של ההריסות כדי ליצור אפקט הרתעתי, אם כי נתונים שנדרשה למסור בהמשך ההליך העלו, כי בשנתיים האחרונות נדחו לתקופות ארוכות מחצית מן ההריסות שאישר בג"ץ. המדינה גם מסרה לשופטים בדלתיים סגורות מידע שלדבריה חיזק את הטענה בדבר הצד ההרתעתי של ההריסות.
