עמותת היכל שלמה הגישה (12.11.15) לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לפירוק עמותת בית הכנסת הגדול בירושלים ומינוי מפרק זמני לעמותה. שני המוסדות שוכנים בשכנות ברחוב המלך ג'ורג' בעיר.
לדברי היכל שלמה, היא נושה של בית הכנסת הגדול בסכום מהותי, ובית הכנסת לא הצליח למצוא בעצמו פתרון לחובותיו הכבדים. העמותה היא המפעילה של בית הכנסת, מהחשובים ביותר בעולם. היכל שלמה אומר, כי שני הבניינים בנויים על אותה משבצת קרקע הנמצאת בחכירה מרשות מקרקעי ישראל, וכי מאז הקמת בית הכנסת ב-1982 נוהלו הנכסים במשותף והיו קירבה וזהות רבים בין חברי שתי העמותות.
לדברי המבקשת, החיוב בתשלום דמי החכירה התחלק באופן שווה בין שתי העמותות, ואולם התשלום לרמ"י לא בוצע באופן מלא ועל כן החוב הלך ותפח. בעקבות הליך משפטי קודם ובסיומו של גישור נקבע, כי הצדדים ישאו בחוב בחלקים שווים ונקבעה החלוקה ביחס לתשלומי עתיד.
היכל שלמה טוען, כי בית הכנסת לא חתם ביוני 2014 על הסכם התשלומים עם רמ"י, בו נקבע, כי החוב של שתי העמותות יעמוד על 11 מיליון שקל. לדבריו, הוא שילם לרמ"י את התשלום הראשון על-פי ההסכם בסך 4.8 מיליון שקל ומסר לרשות חמישה צ'קים נדחים בגין יתרת התשלום. אולם בית הכנסת לא פרע את חלקו - 2.4 מיליון שקל - ולא הציע פתרון לפרעונו. בגין חוב זה מוגשת בקשת הפירוק.
לדברי היכל שלמה, בית הכנסת הגדול אינו מתכחש לחוב והתנהגות נציגיו מעידה על כך, שהסיבה היחידה לחוסר הפרעון הוא העדר מקורות כספיים. ככל הידוע להיכל שלמה, לבית הכנסת חובות ניכרים והוא מצוי במצב כלכלי קשה.
לכך שהיא איננה נושאת בתשלום חובה הינה בשל היעדר מקורות כספיים. בבקשת הפירוק נאמר כי על-פי הידוע למבקשת לעמותה חובות גדולים מאוד והיא מצויה במצב קשה. עוד מצטט היכל שלמה דוח ביקורת של רשם העמותות ממאי השנה, אשר מצא ליקויים חמורים בהתנהלות בית הכנסת, כולל בניהול הכספי, בהוצאות השכר, בתשלומי טובות הנאה לחברי העמותה ולבני משפחותיהם, בביצוע עסקות עם צדדים קשורים, ובנטילת הלוואות בסכומים גבוהים מאוד ללא הסכמים מסודרים וללא תוכנית פירעון מסודרת.
נוכח האמור, נאמר בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד בן-ציון ליפשיץ,
אברהם אברמן ויוחאי שכטר, דומה שאין חולק שעמותת בית הכנסת מצויה במצב של חדלות פירעון. טרם הוגשה תגובת בית הכנסת.