הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם (יום ג', 17.11.15) טיוטות בנושא עידכון והקלה של מדיניות רישוי של סולק ועידכון לקריטריונים ותנאים כלליים למבקש היתר לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בסולק. צעד זה נועד לעודד כניסת שחקנים נוספים לפעילות הסליקה ולתמוך בתחרות בתחום כרטיסי האשראי.
המדיניות החדשה, לאחר כניסתה לתוקף, תשמש לבחינת מתן רישיון לסולקים חדשים ולמתן היתר שליטה בסולקים חדשים, שאינם חברות כרטיסי אשראי. כידוע, הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים בוחנת את הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהבנקים. הקריטריונים שנקבעו ישמשו לבחינה ואישור של משקיעים שיביעו עניין לרכוש את חברות כרטיסי האשראי, אם וכאשר תתקבל החלטה, שתעוגן בחקיקה, לחייב את הפרדתן מהבנקים. המדיניות החדשה נידונה בוועדת רישיונות, המייעצת לנגידה ולמפקחת על הבנקים, וקיבלה את תמיכתה.
חוק הבנקאות קובע חובת רישוי לסולקים. עוד נקבע כי המבקש לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בסולק חייב בהיתר מנגיד בנק ישראל. מסמכי המדיניות המעודכנים יהוו כאמור קווים מנחים לפיקוח על הבנקים ולנגידה בבחינת בקשות לרישוי סולקים חדשים ובבחינת בקשות למתן היתר לשליטה ולהחזקת אמצעי שליטה בסולק או חברת כרטיסי אשראי.
עידכון המדיניות הפיקוחית בוצע על-רקע הניסיון שנצבר בתהליכי הרישוי והפיקוח, כמו גם בחינה מחדש של הערכת הסיכונים להם חשופים סולקים. הבסיס לשינויים ולהקלות הנו העובדה שפעילות סליקה מייצרת סיכונים מופחתים ביחס לסיכונים של פעילות בנקאית מלאה, לנוכח העובדה שסולק אינו רשאי לגייס פיקדונות מהציבור.
בטיוטות שפורסמו היום נכללו שינויי מדיניות המייעלים את תהליך הרישוי ומקלים באופן משמעותי את הדרישות ממבקש רישיון סליקה. בפרט, לצורך הקלה על-כניסת סולקים חדשים, יתאפשר למבקש הרישיון לקבל "מכתב נוחות" מבנק ישראל לפני מתן הרישיון, כך שיוכל לקדם את תהליכי קבלת האישורים הנדרשים מול הארגונים הבינלאומיים ויוכל להתחבר למערכת כרטיסי החיוב המקומית, במקביל להשלמת תהליך הרישוי.
כמו-כן, בוצע מהלך להסרת חסם טכנולוגי בהתחברות למערכת כרטיסי חיוב: כך, תינתן האפשרות לסולק החדש, לאחר קבלת רישיון מבנק ישראל, להתחבר למערכת כרטיסי החיוב על בסיס הסכם שיחתום עם סולק קיים, אשר יארח את הסולק החדש על התשתיות שלו (במתכונת של מאגד).
האירוח יינתן לתקופת זמן מוגבלת (לדוגמה, עד לקבלת האישורים הנדרשים מהארגונים הבינלאומיים לצורך סליקה עצמאית של מותגיהם ועד למעבר חלק משמעותי מפעילות הסליקה בישראל למערכת כרטיסי החיוב החדשה - "אשראית EMV").
בעניין מבנה הבעלות של סולק או חברת כרטיסי אשראי הוגדר במדיניות החדשה כי גודל גרעין השליטה והאינטרס ההוני יופחתו משמעותית ביחס למדיניות שהייתה נהוגה עד כה. כך, גודל גרעין השליטה המינימלי הנדרש יופחת מ-50.1% ל-20% (מאמצעי השליטה בסולק) לסולק גדול ו-25% לסולק אחר;
דרישת "החוסן הפיננסי" מהשולט בסולק תוקל, כך שהחוסן הפיננסי הנדרש משולט כנגד האינטרס ההוני יורד מ 250% ל-150%.
נקבע כי תתאפשר החזקת אמצעי השליטה בסולק, במישרין ובעקיפין, באמצעות תאגידים מסוימים שבעבר נאסר עליהם להשתתף ב"שרשרת השליטה". כך לדוגמה, חברה ריאלית או "קרנות השקעה" יוכלו להרכיב גרעין שליטה בסולק. עם זאת, הובהר במדיניות המעודכנת כי גוף מוסדי שהנו גוף פיננסי משמעותי, (כהגדרתו בחוק לקידום תחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד - 2013), לא יוכלו לשלוט בסולק שהוגדר כגוף פיננסי משמעותי, לרבות חברת כרטיסי אשראי. בנוסף, לא יוכל לשלוט גם גוף ריאלי משמעותי בחברות כרטיסי האשראי הקיימות, שהוגדרו כגוף פיננסי משמעותי. מעבר לאמור, כל החזקה מוצעת תיבחן לגופה, בהתאם לקריטריונים שפורטו.
בכוונת הפיקוח על הבנקים לאפשר ביזור גרעין שליטה בסולק. כך, הבעלות על סולק או חברת כרטיסי האשראי תוכל להיות מבוזרת לחלוטין או בעלות במבנה של גרעין שליטה. לצורך כך נדרשים תיקוני חקיקה, אשר יחילו הסדרים דומים לאלו החלים ביחס לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה.
נוסף על הקלות אלו, בכוונת הפיקוח על הבנקים לבצע במהלך שנת 2016 התאמה בתחולת הוראות ניהול בנקאי תקין, תוך הקלת הנטל הרגולטורי על סולקים, לנוכח הייחודיות של גופים אלו והסיכון הנמוך יותר בפעילותם בהשוואה לבנקים. ההתאמה תבוצע ביחס להוראות חדשות וגם ביחס למלאי הוראות ניהול בנקאי תקין הקיים כיום. בין היתר, הפיקוח על הבנקים בוחן הקלה בדרישות ההון מסולק.
