הפיקוח על הבנקים אישר לראשונה לבנק בישראל (בנק מזרחי-טפחות בע"מ) לגייס אגרות חוב עם מנגנון ספיגת הפסדים, אשר יוכרו כהון רגולטורי רובד שני של הבנק. אגרות החוב יונפקו בהנפקה פרטית עבור גופי השקעה.
ספיגת ההפסדים באגרות החוב שאושרו תיעשה במקרה בו יחס הון הליבה של הבנק ירד מתחת לסף שנקבע מראש (5%), או במקרה שהמפקח על הבנקים הורה על כך, לנוכח הדרדרות חמורה במצבו של הבנק וחשש ליציבותו. במקרים אלה תבוצע מחיקה מלאה או חלקית של אגרות החוב. בהמשך הבנק יוכל לפעול להחזרת החוב או חלקו, אם מצבו ישתפר משמעותית בשנים שלאחר האירוע, לפי תנאי ההנפקה.
האישור פותח אפשרות לבנקים נוספים להנפיק אגרות חוב מסוג זה, הכוללות מנגנונים דומים או שונים לספיגת הפסדים.
הדרישה להוספת מנגנון לספיגת הפסדים באגרות חוב הנכללות בהון הרגולטורי של בנקים (מקובל בעולם לכנות אג"ח מסוג זה אג"ח עם המרה מותנית COCO - Contingent convertibles) מקורה בסטנדרט הבינלאומי והינה אחד מהלקחים שהופקו בעקבות המשבר הפיננסי האחרון. אג"ח מסוג זה פועלות לחיזוק הונם ויציבותם של בנקים בשעת משבר ולצמצום משמעותי של החשש לכשל.
בהתאם לסטנדרט הבינלאומי, המכונה באזל 3, ספיגת ההפסדים במכשירים אלו נעשית על-ידי המרה כפויה של אגרות החוב למניות או מחיקתן, בהתקיים תנאים כאמור המבטאים הדרדרות חמורה במצב הבנק המנפיק.
בשל האפשרות שהמשקיעים יספגו הפסדים משמעותיים בתנאים מסוימים, פועל הפיקוח על הבנקים, בשיתוף עם הרשות לני"ע והבורסה, להגביל את אפשרות ההשקעה בהם על-ידי משקי בית ומשקיעים קטנים אחרים.
נייר ערך עם המרה מותנית הוא אגרת חוב שלפי תנאיה, בעת התממשות אירוע ספציפי שהוגדר מראש (אירוע מכונן, trigger event), היא עוברת שינויים שמביאים לכך שמחזיק נייר הערך משתתף בהפסדים שנגרמו לבנק. ההשתתפות בהפסדים יכולה להתבצע ע"י המרת האג"ח למניות, לפי שער המרה שנקבע בהסכם, או ע"י מחיקה של קרן האג"ח, בחלקה או במלואה, באופן קבוע או זמני, הכל לפי תנאי ההסכם. הסיכון לספיגת ההפסדים משתקף בפרמיית הסיכון של אג"ח מסוג זה, שהיא גבוהה מאשר באג"ח רגילה. בעולם נמצא שפרמיית הסיכון של בנקים שהנפיקו אגרות חוב מסוג זה ירדה (כפי שניכר במרווחי ה-CDS) במקביל לירידת הסיכון במערכות הבנקאות במדינות השונות.
