העליון חייב לנהל פרוטוקול מדויק

בית המשפט העליון חייב, כמו כל ערכאה, לנהל פרויקט המשקף את שנאמר בדיון - קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין. ריבלין בחן תלונה של דרור אוברמן, שייצג את עצמו בפני הרכב בראשותו של המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, ולצידו השופטים יצחק עמית ומני מזוז, וטען שבפרוטוקול הדיון נפלו מספר ליקויים. בין היתר כונה אוברמן "עורך דין" למרות שאינו כזה, הייתה טעות ברישום שמו של בא-כוח הצד שכנגד, ודברים שאמר שופט אחד יוחסו לשופט אחר. ההרכב דחה את הבקשה לתיקון הפרוטוקול: "איננו נוהגים ככלל לעסוק בתיקון פרוטוקולים שהם כלי עזר ולא כלי ראייתי כבבית משפט דיוני, ועל כן לא נידרש לכך מעבר לאמור". לדברי ריבלין (6.10.15), אוברמן צודק באומרו שהחוק לא הבדיל בין בית המשפט העליון לבין יתר בתי המשפט בנוגע לחובה לנהל פרוטוקול המשקף את שנאמר בדיון. רובינשטיין הסכים בתגובתו שקיימת חובה כזו, אך טען שיש להביא בחשבון שמדובר בערכאה אחרונה. לדעת ההרכב, הוסיף רובינשטיין, "יש להידרש גם לתוחלת ולתועלת שבדבר, והקדשת הזמן השיפוטי נתונה לשיקול דעת בכל מקרה לגופו". נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מסרה לריבלין בעקבות פנייתו, כי הדבר הביא לדיון בין שופטי העליון בנוגע למעמדו של הפרוטוקול הנרשם בדיוניהם. מסקנתם הייתה, שיש להידרש לגופה לכל בקשה לתיקון פרוטוקול. היא גם מסרה את הוקרתו של בית המשפט לאוברמן על שהציף את הסוגיה. בקובעו שהתלונה הייתה מוצדקת, מציין ריבלין: "לעיתים אין פסק הדין בערעור שנשמע בבית המשפט העליון מהווה סוף פסוק. מאליו יובן: משחב בית המשפט העליון בניהול פרוטוקול מן הדין ומן התועלת הוא, שיהא הפרוטוקול מכבד את הערכאה ואת המעמד, יירשם ביד מיומנת, וימלא אחר הוראות החוק".