מחקר משותף של חוקרי מכון ויצמן ורשות העתיקות, שבדק זרעי פול שנחשפו בשנים האחרונות בחפירות ארכיאולוגיות באתרים מהתקופה הניאוליתית בגליל, שופך אור על הרגלי התזונה של בני האדם שחיו באזור לפני 10,000 שנה. זרעים שנמצאו באתרים הפרהיסטורים, מעידים כי תזונת האנשים אז הורכבה בעיקר מפול, וכן מעדשים, מסוגי אפונים שונים ומחומוס. את המחקר ערכו הארכיאו-בוטנאית ולנטינה קרקוטה ממכון ויצמן, יחד עם ד"ר אליזבטה בוארטו וד"ר ליאור רגב, ובשיתוף עם הארכיאולוגים ד"ר קובי ורדי, ד"ר יצחק פז, ד"ר חמודי חלאילה, ד"ר יניר מילבסקי וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות. הגליל - היצרן העיקרי של הקטניות ריבוי זרעי הפול באתרים הניאוליתיים שנחפרו בגליל במהלך השנים האחרונות, מעיד על התמקדות בגידול הפול. תיארוך של הזרעים שבוצע במרכז קימל במכון ויצמן, העיד על טווח תאריכים הנע בין 10,160-9,890 שנה לפני זמננו. זרעים אלה, שנמצאו בחפירות במצב טוב, נשמרו בבורות אחסון (ממגורות) לאחר שהופרדו מקליפתם. מדידות הזרעים מלמדות על אחידות בגודלם - נתון המלמד על גידול חקלאי מאורגן, במסגרתו קצרו את הקטניות אשר הגיעו להבשלה באותו פרק זמן. לדברי החוקרים, שמירת הזרעים בבורות האחסון, מלמדת גם על תכנון החקלאות לאורך זמן, כאשר הזרעים שנשמרו נועדו לא רק למאכל, אלא גם להבטחת גידולים עתידיים לשנים הבאות. לדברי החוקרים, "זיהוי המקומות הראשונים שבהם בייתו את מיני הצמחים, אשר כיום מהווים חלק בלתי נפרד מהתזונה שלנו, הינו בעל חשיבות עצומה למחקר. למרות חשיבות הדגנים לתזונה עד לימינו אנו, מסתבר כי באזור שבדקנו - מערבית לנהר הירדן, בייתו לראשונה דווקא את הקטניות, העשירות בטעם ובחלבון. בכל האזור התרחשה בתקופה זו תופעה המוכרת כמהפכה החקלאית: ברחבי הלבנט בויתו זנים שונים של בעלי חיים וצמחים, וכעת ברור שאזור הגליל של היום היה היצרן העיקרי של קטניות בתקופה הפרהיסטורית. מדובר בתהליך שארך אלפי שנים, שבמסגרתו השתנו תכונות מסוימות במיני הבר, ונוצרו מיני צמחים מבויתים. עד היום, גידול החומוס העיקרי בארץ נעשה באזור הגליל". לדברי הארכיאולוגים, התארוך המדויק של זרעי הפול בשיטות מתקדמות, הוביל למסקנה כי מצאו את זרעי הפול המבוייתים הקדומים ביותר בעולם, המתוארכים ל-10,125-10,200 שנה לפני זמננו.