ניהול מופקר של תקציבי הפיתוח

העדר פיקוח מצד משרד הפנים מאפשר לרשויות המקומיות לעשות ככל העולה על רוחן בתחום תקציבי הפיתוח - קובע (יום ד', 25.11.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח השנתי על השלטון המקומי. הרשויות המקומיות מוציאות מיליארדי שקלים בשנה בתקציבי הפיתוח (המכונים רשמית תקציב בלתי-רגיל או תב"ר), מעבר לתקציב השוטף. תקציב זה מיועד להוצאות חד-פעמיות מוגדרות, ומקורו במענקים ממשרדי ממשלה ומוסדות ציבור, מקורות עצמיים של הרשויות והלוואות.

17 שנים בלי נהלים

17 שנים לאחר שפורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים בנוגע לתב"ר, וכעשור מאז נעשתה הביקורת האחרונה של משרד מבקר המדינה בנושא, לא השכיל משרד הפנים לגבש נהלים פנימיים אחידים לכלל המחוזות בנוגע לאמות המידה ולשיקולים שיש להביא בחשבון בתהליך אישורם של תב"רים, וזאת בניגוד להנחיות בחוזר ולמרות הערתו של משרד מבקר המדינה. משרד הפנים גם התעלם מהערת מבקר המדינה בנוגע להעדר כלים ממוחשבים לניהול תקציבי הפיתוח ולפיקוח ובקרה על השימוש בהם. ניהול התב"רים במחוזות נעשה באופן ידני, דהיינו: כל מחוז מתייק את האישורים שהוא נותן, ואין ביכולתו של המשרד לאחזר את המידע באופן ממוחשב. משרד הפנים אינו יכול להפיק דוחות תקופתיים, היכולים לסייע בידו במלאכת הבקרה והפיקוח ובתהליך הפקת הלקחים מאופן ניהול התב"רים. בכל הרשויות המקומיות שנבדקו לא צורפו דברי ההסבר והנתונים הנדרשים בחקיקה לזימונים שנשלחו לחברי מועצת הרשות לקראת ישיבות המליאה שבהן נדונו ענייני התב"רים. בפרוטוקולים של ישיבות המליאה אין מופיעות הנמקות כלשהן לאישור התב"רים ולא הוצגו חלופות לפרויקטים, דבר המצמצם את אפשרותם של חבריה לקיים דיון ענייני שבו יוכלו לשקול חלופות שונות ולהביא לידי ביטוי את סדר העדיפות שלהם.

הפרת חוק בבאר יעקב

בפברואר 2011 אישר משרד הפנים למועצה המקומית באר יעקב תב"ר להקמת מרכז קהילתי לעדה האתיופית בסכום הגבוה מהסכום שאישרה מועצת הרשות - 2.8 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון שקל. מחוז מרכז שבמשרד הפנים אישר את התב"ר כאשר רק עשרה ימים קודם לכן דרש מהמועצה, באמצעות הוצאת צו הריסה ותוך כדי נקיטת צעדים משפטיים נגדה ונגד בעלי תפקידים בה, להרוס את המבנה שכבר הוקם, מכיוון שבנייתו נעשתה בניגוד להוראותיו של חוק התכנון והבנייה. ראש המועצה, ניסים גוזלן, ומי שהיה ממלא-מקום מהנדס המועצה, נתנאל שגוב, הורשעו בשל חלקם בבנייה זו. נמצאו מקרים שבהם בעלי התפקידים בעבר ובהווה במועצה המקומית באר יעקב - מ"מ מזכיר המועצה דאז וגזברה (שני מקרים), מנהל אגף תשתיות ופיתוח במועצה דאז (שלושה מקרים) ומ"מ מהנדס המועצה דאז (שני מקרים) - השתמשו בכספי התב"ר לפרויקטים שהוא לא נועד להם - וזאת בניגוד לחוק. המועצה גם הפעילה בניגוד לחוק שלושה גני ילדים בלי שהיו בידה טופס 4 וטופס 5, ולמרות הימצאותם של ליקויי בטיחות חמורים במבנה שהוקם בכספי התב"ר, המסכנים את חייהם ובריאותם של ילדי הגנים. מתוך תב"ר שיועד במקורו להשמיש את הקומה העליונה בבניין המועצה בגדרה, נטלה המועצה 385,000 שקל (39% מגובה התב"ר המעודכן) לצרכים אחרים שהוא לא נועד להם, למשל שיפוץ לשכת ראש המועצה בעלות של 257,000 שקל. גזבר המועצה הגיש למשרד הפנים בקשות לאישור תב"רים שאין להם כל כיסוי בקרנות הפיתוח או מתוך הסתמכות על כספי קרנות מיועדות שלא ניתן להשתמש בהם לצורכי פיתוח, והכל בניגוד לחוק.