המשטרה הוציאה משני נערים הודאות ברצח תוך שהיא עוברת בצורה שיטתית על החוק, נמנעת מתיעוד של תשאולים שנערכו להם, מפעילה עליהם לחצים פסולים ומונעת מהם את זכות ההיוועצות בעורך דין. כך קובע (יום א', 29.11.15) סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז,
מנחם פינקלשטיין.
פינקלשטיין זיכה את שני הנערים לאחר שקבע, כי אין כל משקל להודאותיהם בשל הפגמים הקשים והמתמשכים שנפלו בחקירותיהם. מדובר בירי שבוצע באוקטובר 2009 לעבר אוטובוס של תלמידים ליד כפר קאסם, בו נהרג נער בן 15 וחברו נפצע קשה. הנאשמים הם תושבי ג'לג'וליה, שאחד מהם היה בן 16 בזמן האירוע וחברו - בן 17.
פסק דינו של פינקלשטיין משתרע על פני 270 עמודים ועוסק ברובו בניתוח הפגמים החמורים בחקירתם של השניים, אשר לדבריו לפחות חלקם היו מכוונים. את עיקר ביקורתו מכוון פינקלשטיין לעבר מה שהוא מכנה "התשאול הנעלם": שורה של חקירות ארוכות שנערכו לשני הנערים, בלא שהן יתועדו בצורה כלשהי, בלא שלנערים ניתן להיוועץ בעורך דין ובלא שהם מוזהרים בנוגע לחשדות נגדם ולמשמעות דבריהם.
"הפרה מכוונת של חובת התיעוד" פינקלשטיין קובע, כי מדובר בדרך חקירה בלתי חוקית, אשר אינה מאפשרת לבית המשפט לדעת מה התרחש באותן שעות ואשר לכל הפחות מעלה את האפשרות שבוצעו מעשים פסולים כפי שטענה ההגנה. "שיטה של תשאול נעלם היא הפרה מכוונת של חובת התיעוד על-פי דין", קובע פינקלשטיין בצורה נחרצת.
דבר קיומם של "התשאולים הנעלמים" עולה הן מדבריהם של כמה מן החוקרים, ובראשם תומר כהן - עליו מטיל פינקלשטיין חלק משמעותי מהאחריות לפגמים החמורים בחקירה - והן מתוכן הדברים שכן תועדו. עוד מציין פינקלשטיין, כי בחקירות אחרות נרשמו עשרות עמודים לפני שהחשודים הוזהרו והועמדו על זכויותיהם - שוב תוך הפרה שיטתית ומכוונת של הוראות החוק. באחד המקרים אף הסתפקו החוקרים בתרשומת של 3.5 עמודים לגבי חקירה שתמלולה משתרע על פני 144 עמודים. במקרים אחרים הם התיימרו לרשום בדיעבד זכרון דברים על מה שנאמר באותם תשאולים שלא תועדו.
פינקלשטיין מדגיש: "שיטת חקירה פסולה כזו היא רבת משמעות. מאחר שמדובר בחקירות נעלמות מעינינו - אין אנו יכולים לדעת מה היה אורכן, והאם הופעלו בהן לחצים או איומים, או שמא ננקטו אמצעי פיתוי והשאה על-ידי החוקרים. החשש הוא שאם ננקטו אמצעי חקירה פסולים על פניהם, נעשה הדבר בחלק הסמוי מן העין, ולא בחלק הגלוי של החקירה. חשש כזה מתגבר כאשר הנחקר טוען כי באותו שלב נסתר ננקטו נגדו שיטות חקירה קשות ופסולות. ככל שהחוקרים מתבצרים בטענתם שלא היה תשאול נעלם - הדבר משליך על אמינותם לפחות בנוגע לדרך חקירה זו. אכן, חשיפתו של התשאול הנעלם מערערת את ההנחה, או החזקה, בדבר תקינותה של החקירה כולה".
"לחצים שפגעו מאוד ברצון החופשי" פינקלשטיין אף אומר: "חושש אני כי דרך זו של תשאול נעלם אינה נהוגה על-ידי צוות חקירה זה בלבד. על כן, רואה אני לנכון שהעתק מפסק דין זה יועבר לעיון ולטיפול של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ופרקליטת מחוז המרכז".
לדברי פינקלשטיין, למרות שהמחקר והפסיקה מכירים בסכנת קיומן של הודאות שווא, אמר כהן שהוא אינו מאמין שהדבר ייתכן. על-רקע זה, הוא ממשיך, בלטה באחת החקירות "הפעלת לחץ בלתי פוסק על הנאשם 1, בחקירות ארוכות ומתישות, לדבוק בסיפור שאותו ביקשו החוקרים לשמוע, לחצים שפגעו מאוד ברצונו החופשי... ודאי שאין לחזור פעמים אין ספור על שאלה שהנחקר השיב לה - רק משום שהתשובה אינה לרוחו של החוקר".
ביום בו הודה נאשם 1 בחשדות שיוחסו לו, ממשיך פינקלשטיין, "חברו יחדיו שיטות שונות של הפעלת לחץ נפשי קשה על הנאשם, כדי שיודה בסיפור שאותו ביקשו החוקרים לשמוע. לחץ זה כלל איומים, הבטחות, מונולוגים ארוכים וסוגסטיביים, עד שנראה כי נשברה רוחו של הנאשם ונוצרה אצלו תחושה שאין לו מוצא זולת הודאה מפלילה המאששת את עמדת החוקרים".
על הימנעות החוקרים מלהזהיר כדין את נאשם 2 באחת מחקירותיו, אומר פינקלשטיין לאחר שהוא דוחה את הסברי החוקרים: "מסתבר יותר להניח שלצוות החקירה אצה הדרך לאחר 'שבירתו' של הנאשם 2 בתא ההמתנה. חשוב היה שלא 'יתקרר ויחזור בו' - כהתבטאותו של תומר כהן עצמו. עד עתה לא הייתה בידי הצוות הודיה של הנאשם 2, והדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט היה למחרת".
תא קטן, בלי אור ואוויר פינקלשטיין עומד על שורה של אמצעים פסולים נוספים בהם השתמשו החוקרים:
- החוקרים רמזו לנאשם 1, כי ישתחרר אם יאמר את מה שהם רוצים לשמוע. במקביל, הם איימו עליו שאם לא ישתף פעולה - הוא צפוי למאסר עולם. כאשר תשובותיו לא מצאו חן בעיניהם, הם נשאו באוזניו מונולוגים מלחיצים.
- הבטחה של כהן לנאשם 1 לפיה ישתחרר אם יודה בחלקו ברצח, מה שפינקלשטיין מגדיר כ"ייעוץ משפטי מטעה ופסול".
- החזקתו של נאשם 1 במשך שעות בחדרון קטן, ללא חלונות, אוורור ותאורה, תוך שהוא אזוק בידיו וברגליו.
- נאשם 1 נחקר כאשר הוא אזוק, למרות שהפקודות הן להסיר את האזיקים בשעת החקירה.
- נאשם 1 נחקר בעברית למרות שאינו שולט בה די הצורך.
- נאשם 1 נחקר בשעות הלילה; אומנם מדובר בחקירה חוקית בנסיבות העניין, אך היא בעייתית בהצטרף לשאר הליקויים ובהתחשב בכך שמדובר היה בנער בן 16.
- החוקרים לא החתימו את נאשם 2 על הודאתו מחשש שיחזור בו, לחצו עליו בניגוד לרצונו לבצע שחזור ולא תיעדו את היציאה לשטח.
- החוקרים הבטיחו לנאשם 2 שישתחרר ממעצרו אם יספר להם על חלקו שלו ועל חלקם של החשודים האחרים ברצח.
השופטים
ליאורה ברודי ו
עופר גרוסקופף הסכימו עם פינקלשטיין. את המדינה ייצגה עו"ד קרן וקסלר, ואת הנאשמים - עוה"ד ערן צלניקר ו
גיל פרידמן.
