"ממצאי דוח זה מחייבים התייחסות רצינית ביותר של הנהלת הפרקליטות, שינוי גישה והובלת תהליכים מיידיים וארוכי טווח לתיקון הכשלים. יש לציין לחיוב את גישת הפרקליטות, אשר הודיעה כי היא נוטה לקבל את מרבית ההמלצות וכבר בימים אלה מתכוונת להתחיל בעבודת מטה בקשר אליהן. אין כל ספק כי אימוץ ההמלצות יביא לשיפור תפקוד הגופים המבוקרים בנושא זכויות נפגעי עבירה, ועם השיפור יחוזק אמון הציבור בהם". כך אומרת (יום ד', 2.12.15) נציבת הביקורת על הפרקליטות,
הילה גרסטל, בסיכום הדוח על זכויות נפגעי עבירה. היא מודיעה, כי בשנה הבאה תערוך ביקורת מעקב לבחינת יישום ההמלצות.
ההמלצות העיקריות הדוח כולל שורה של המלצות מעשיות, והעיקריות שבהן:
1. גיבוש הנחיית פרקליט המדינה מקיפה, סדורה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה, גיבוש הנחיות ונהלי עבודה פנים-ארגוניים.
2. הקמת יחידות סיוע,הכולל ממונה ארצי שיעמוד בראש המערך ויוביל את הקמתו, וכן יחידות סיוע בכל פרקליטויות המחוז ובפרקליטות המדינה. בין תפקידיהן: הנחיה מקצועית, סיוע וליווי; הבניית תהליכים לניהול הטיפול בנפגעי עבירה; עידכון והבטחת ביצוע בקרה ופיקוח תקופתיים, וכתובת מקצועית, קבועה וזמינה לנפגעי עבירה.
3. ניהול ידע והקמת מערך הכשרה והדרכה ייעודי להבטחת הטמעת הוראות החקיקה, המדיניות וההנחיות והתמקצעות כל הגורמים בפרקליטות העוסקים בעניין.
4. הצבת עמדה להפקדת דפי מידע בדבר זכויות נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה, במקום נגיש ובולט לעין, כדרישת התקנות.
5. גיבוש מנגנון סדור ואחיד לזיהוי נפגע עבירה, הזנתו וסימונו בתיק.
6. גיבוש מנגנון סדור ואחיד לבירור עמדת נפגע עבירה ורישומה בתיק.
7. גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי: מיפוי כל השלבים בהם הפרקליטות חייבת ביידוע נפגעי עבירה; האופן שבו נפגע עבירה יקבל מידע; הגורמים האחראים לביצוע; אופן הביצוע והמועדים לכך; הגדרה ותיחום בזמן של שלבים בהליך הפלילי הנתונים לפרשנות.
8. הסדרת הטיפול בערר של נפגע עבירה על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין.
9. גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת מימוש זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה על הסדר טיעון.
10. גיבוש מנגנון סדור ואחיד להשמעת קולו של נפגע עבירה לקראת גזירת עונשו של הנאשם.
מה הפרקליטות עושה גרסטל מציינת, כי בתגובת הפרקליטות לדוח נאמר מפורשות, כי מרבית ההמלצות מקובלות עליה וכי בכוונתה להתחיל כבר בימים אלה בעבודת מטה בקשר אליהן. ההמלצות המקובלות על הפרקליטות:
1. גיבוש הנחיה מקיפה סדורה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה, ברמת דחיפות גבוהה.
2. יחידות הסיוע בפרקליטות: יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה הוכפפה ללשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, כדי לתת תוקף להיותה גורם מטה המרכז תחום זה. ההמלצות לגבי אןפן פעילות היחידות יועברו להתייחסות מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים.
3. הנגשת המידע לנפגעי העבירה: בשנה הבאה תוכן חוברת מידע עדכנית וחדישה, דפי המידע יוצבו במקומות בולטים והנושא ישולב באתר האינטרנט החדש של משרד המשפטים.
לעומת זאת, הפרקליטות דוחה את הביקורת בנושא המרכזי של יידוע נפגעי עבירה על הסדרי טיעון. לדברי הפרקליטות, "מתן האפשרות לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדתו בטרם הסדר טיעון מוטמע היטב בקרב הפרקליטים וכל שכן בקרב מנהלים. אין הצדקה לפנות לנפגע עבירה בשלבים מוקדמים של משא-ומתן עם בא-כוח הנאשם ובטרם הבשילו הדברים לידי הצעה ממשית להסדר". לדבריה, "לעיתים לא רחוקות, עמדת נפגע העבירה מביאה את הפרקליטות לשקול מחדש את עמדתה הטנטטיבית, מוסיפה לקשת השיקולים, ומשפיעה על התוצאה הסופית בדרך של מניעת חתימה על טיוטת הסדר הטיעון או הכנסת תיקונים בו".
נציבות הביקורת הגיבה באומרה: "על הפרקליטות לתת לנפגע עבירה שהות סבירה לגבש את עמדתו ביחס להסדר ולשמוע את עמדתו בלב פתוח ובנפש חפצה. אין משמעות הדברים פניה לנפגע עבירה 'בשלבים מוקדמים' אלא בשלב התגבשות ההסדר, כנדרש בחוק. קיומה של סמיכות זמנים קרובה במיוחד בין מסירת עמדת נפגע עבירה לבין חתימה על הסדר הטיעון, מעוררת תחושה של נחרצות ודחיפות, אשר יש בה כדי להשפיע על יכולתו לגבש את עמדתו לעניין הסדר הטיעון באופן חופשי ונטול לחצים".
הפרקליטות גם אינה מקבלת את הביקורת בנוגע להבאת עמדת נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, באומרה שהדבר נתון לשיקול דעתו של הפרקליט המטפל בתיק. הנחיות פרקליט המדינה אינן מגיעות לרמת הפירוט המוצעת בדוח, אך הפרקליטות תשקול אם יש מקום להכניס בהן הנחיה בנושא זה. הנציבות מצידה עומדת על דעתה: "המשמעות של שימוש מועט בכלים להבאת קולו של נפגע עבירה לפני בית המשפט היא, כי עונשו של הנאשם ייגזר מבלי שהונחה לפני בית המשפט תשתית באשר לנזקו של נפגע העבירה ולהשלכות העבירה על חייו".
