ההוצאות הכרוכות בקבלת תעודת כשרות הן חלק מעלותו של המוצר לצורכי מכס - קובע סופית (2.12.15) בית המשפט העליון.
המשנה לנשיאה,
אליקים רובינשטיין, דחה שתי בקשות לערער על פסקי דין של בתי משפט השלום והמחוזי, אשר קבעו אף הם שהוצאות אלו הן חלק מהעלות. המכס נקבע באחוז מסוים מעלותו של המוצר, ולפיכך ליצרנים היה אינטרס להוציא מן העלות את הוצאות הכשרות.
המחלוקת נגעה לפרשנותו של סעיף 132 לפקודת המכס, ורובינשטיין אומר: "עלינו לקרוא את לשון החוק כפשוטה, וקשה מאוד לטעון, בכל הכבוד לטיעונים המעניינים ששמענו, כי 'המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין' בסעיף 132, אינו כולל את עלות הכשרות לבשר או לשמן, כאשר מניה וביה ברור בעינינו (אף כי המבקשות חולקות על החלת 'מבחן השכל הישר'), כי הקונה את הבשר הכשר או את השמן הכשר משלם בעד תהליך הכשרות כחלק אינטגרלי מן העסקה; ואין עסקינן ב'כבש' או 'בקבוק שמן' גרידא, שבנפרד מתלוה אליהם כביכול רכיב כשרות 'כלויין עצמאי'".
השופטים
עוזי פוגלמן ו
ענת ברון הסכימו עם רובינשטיין. את חברות נטו מלינדה סחר ומיה תעשיות מזון ייצגו עוה"ד אביגדור דורות, אהוד קרונפלד, עדי חיה רבן, גיל נדל, מיכל סולומונוביץ ועומר וגנר, ואת המדינה - עו"ד עמנואל לינדר.
