מנכ"ל פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, אומרת כי רובנו עובדים בחברות שבתוך עשר שנים לא יהיו פה יותר. במסגרת חבר-דיון "תפישות עולם משנות חיים" שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמרה (יום א', 6.12.15): "הטכנולוגיה הסירה את חסמי הכניסה ומאפשרת לעסק קטן להיכנס למגרש של השחקנים הגדולים ולנצח בו. החברות הרזות הופכות להיות החברות הגדולות הבאות. וואטסאפ עם 50 עובדים היו לה 450 מיליון משתמשים כשקנו אותם. יש כאלה שלא פה ושלא השכילו להשתנות. בעיקר החברות הגדולות והאיטיות כדוגמת קודאק, נוקיה, בלוק באסטר ואחרות. התחרות היא לאו-דווקא המתחרה הישיר שעליו חושבים מיד אלא אלה שעכשיו מפתחים בגראז' ברחובות את "הדבר הבא" שישנה את עולם התוכן שלהם לגמרי. מה שגט טקסי למשל שעשו לחברות המוניות. השאלה מי בעולם העסקי של היום ישרוד - האם המהיר ביותר? זה שמבין הזדמנויות? זה שזז הכי מהר? "לחברה קטנה יש המון יתרון אבל כשהיא מצליחה היא הופכת לגדולה ומסורבלת. אם מייצרים תרבות ארגונית שנותנת לעובדים קול אמיתי ולהביע את דעתם ניתן להצליח ולא להפוך לחברות שיעלמו מהעולם. "פייסבוק מגייסת עובדים דעתניים ושיודעים להקשיב. השאלה איך עושים את זה עם אלפי עובדים? קודם כל יושבים רק בחלל פתוח, כולל מרק צוקרברג. כל הזמן מתנהל דיאלוג ושיח דעתני וקשה. כל יום שישי צוקרברג מקיים מפגש של שאלות ותשובות עם העובדים למשך שעה, כי הוא מקווה שמישהו ישאל שאלה קשה שאין לו תשובה עליה. אליזבת קוגן, מנהלת חדשנות ומו"פ בטבע, שהשתתפה בחבר-הדיון ציינה כי ממוצע שימוש בתרופות של אדם בן 65 הוא 5 טבליות ביום. 25% מהם לוקחים 10 טבליות ביום. והמספרים רק גדלים. האם העולם של מחר ייראה כך? בעתיד, טוענת קוגן, יהיה שתל בגוף שיישלט על-ידי מכשיר הסמארטפון שיפריש את התרופה, ובנוסף נוכל להדפיס את התרופות עם מרכיבים שונים ומשקל נכון לכל חולה בנפרד. אנשים לא מגיבים בצורה דומה לתרופות שנותנים להם אבל קשה לחזות זאת. בעתיד נוכל לחזות זאת. "אלו דברים שיקרו בתוך עשר או עשרים שנה. לטבע זה כיוון אסטרטגי. כמו למשל זריקה שמזריקים כל יום להפוך אותה לזריקה של פעם ב-3 חודשים. מדובר בחדשנות טכנולוגית בעולם התרופות. טבע רכשה חברה בתחום שתלים בגוף שמפרישים תרופה כיוון שהיא מחויבת לחדשנות סביב החולה. הטכנולוגיה היא לא מטרה אלא אמצעי לשרת את החולה". סיון יערי, מייסדת ומנכ"ל אינוביישן אפריקה, זכתה על פעילותה בפרס האו"ם לחדשנות ציינה כי העמותה שהקימה לחיבור כפרים באפריקה למים וחשמל באמצעות טכנולוגיה ישראלית ואנרגיה סולארית כבר פועלת ב-7 מדינות וב-120 כפרים. "עזרנו ל-750 אלף אנשים. לרוב אפריקה אין חשמל. בכל כפר אנו שמים כ-8 ברזים וטפטפות של נטפים שעוזרות במקביל למים לשתיה לגדל חקלאות. החשמל מאפשר טיפול תרופתי והבאת רופא לכפר כיוון שיש עכשיו גם אפשרות לקרר את התרופות שקוגדם לא היו בנמצא. מייד אחרי ההתקנה נותנים לילדים חיסונים. החשמל עוזר גם בלימודים ומאפשר ללמוד. בבתי הספר הקימו עסק להטענת הסלולרי של התושבים והכסף הולך לתחזוקה. יש לנו מערכת בקרה שמנטרת כל שאיבה וכל צריכת חשמל מרחוק. כל הפעילות נעשת על-ידי צעירים ישראלים ששהמטרה לשפר את תדמית ישראל בעולם". אורי בן-פורת, סמנכ"ל קיימות קבוצת שיכון ובינוי, אמר כי שוק התשתיות והנדל"ן הוא שוק ללא שינויים כמעט, שוק מסורתי. הבית של ההורים והסבים שלנו דומה לבית שלנו. עדיין באתרי בנייה מסתובבים עם ניירות. שיכון ובינוי בונים כבר שמונה שנים בתקן אמריקני של בנייה ירוקה. הפרויקטים הכי גדולים והכי מורכבים. אבל לא כל החכמה נמצאת בשיכוין ובינוי, ולכן האתגר לשלב בין הרעיונות שבחוץ לבין מה שקיים אצלנו. לפני חודש השקנו את בילד-אפ. תוכנית חדשנות ליזמים, לסטונדטים ולכל מי שחושב שיש לו רעיון איך הוא רואה את העתיד של הבנייה ולקדם את ענף הבנייה למאה ה-21. ד"ר רועי צזנה שלח נציג מיוחד ״רובוט״ שמורכב מסוג של רכינוע (סאגווי) עם רמקול ומצלמה, לבוש בחליפה ועניבה ומסתובב על הבמה בשליטה מרחוק. צזנה הוא חוקר עמית בסדנת יובל נאמן והוא מומחה לננו טכנולוגיה. הוא טוען כי יותר ויותר עובדים ב"בולשיט ג׳ובס". במקום 50 שעות בשבוע עובדים 15 שעות. השימוש ההולך והגובר במחשבים ורובוטים מביא לעלייה גדולה בפרודקטיביות כאשר מצד שני הצורך בעובדים הולך ויורד. מה שגורם לעשירים להפוך ליותר עשירים כי הם שולטים בטכנולוגיות. ישראל אייבי, סמנכ"ל בכיר לקוחות עסקיים פלאפון: "בישראל יש כחצי מיליון עסקים בישראל 95% מהם עד 30 עובדים. 50 אלף עסקים נפתחים בשנה ו-40 אלף נסגרים. עסקים קטנים נתקעים באמצע בין הארגונים הגדולים שיכולים לעשות שינוי לבין הדור הנוכחי של הלקוחות שרוצים שירות כאן ועכשיו עם מקצועיות ומקצוענות". פרופסור שולמית לבנבגר, חוקרת בפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון מתמחה בהנדסת רקמות, מציינת כי בעתיד נוכל להשתיל אברים וחלקים שגודלו בצורה מהונדסת. "אנו לוקחים תאים על 'פיגומים' תלת-ממדיים שגדלים ואחרי זה מתכלים ואז משתילים אותם. מדובר בתאי גזע מיוחדים בוגרים מהעור או השיער ובעזרת הכנסה של גנים לוקחים אותם אחורה למצב של תא עוברי. הם יכולים לתת מענה לכל חלק בגוף כי החזרנו אותם למצב העוברי שלהם. זה מתאים לכל חלק כמו לב, עצבים, סחוסים וכל רקמה פגועה. מדובר בשינוי של תפישה. מדפסות תלת-ממדיות יכולות להדפיס תאים עם יכולת התאמת תאים במקום הרצוי להם ולכוון אותם למקומות מסוימים. כמו-כן יצירת כלי דם בתוך רקמות מהונדסות. כי בלי רשת כלי דם בתוך הרקמה המהונדסת לא תשרוד. המטרה בעתיד ליצור ולייצר אבר פעיל".