|
|
| הדרישה שד"ר פורמן-רזניק תהיה מועסקת במכון אך תהיה מנועה מלעסוק בכל פעילות שעשויה להוביל להגשת חוות דעת, משמעה ריקון תפקידה מעיקר תוכנו, והיא משולה מבחינתי להעסקתו של טבח במסעדה מבלי לאפשר לו לבשל, או העסקת יועץ משפטי מבלי לאפשר לו לייעץ | |
|
|
|
התצהיר נכתב כאשר הועלתה האפשרות שפורמן-רזניק תיכנס לתפקידה, אך לא תורשה להגיש חוות דעת לבית המשפט. בפסקאות הראשונות שנדרש קוגל למחוק הוא כתב: - עבור ד"ר פורמן-רזניק, כמו כל רופא משפטי אחר, כתיבת חוות דעת ועדויות בבית משפט הן ליבת המקצוע. להבדיל מתחומי רפואה אחרים, הרפואה המשפטית אינה חלק מתהליך הריפוי ועל-פי רוב אינה משרתת ישירות את מערכת הבריאות. המהות הבסיסית ביותר של הרפואה המשפטית הינה שימוש בכלים משפטיים על-מנת לכתוב חוות דעת בהליכים משפטיים. הדרישה שד"ר פורמן-רזניק תהיה מועסקת במכון אך תהיה מנועה מלעסוק בכל פעילות שעשויה להוביל להגשת חוות דעת, משמעה ריקון תפקידה מעיקר תוכנו, והיא משולה מבחינתי להעסקתו של טבח במסעדה מבלי לאפשר לו לבשל, או העסקת יועץ משפטי מבלי לאפשר לו לייעץ. ד"ר פורמן-רזניק אינה יכולה להסב את הכשרתה ברפואה משפטית לעיסוק בטיפול בחולים. היא אינה יכולה לעבוד בבית חולים או במרפאה. ביטול זכייתה במכרז או דרישה שלא תכתוב חוות דעת משמעותה חיסול הקריירה של ד"ר פורמן-רזניק כרופאה משפטית, והורדה לטמיון של כל השנים הארוכות בהן עמלה ולמדה את רזי המקצוע, השתלמה והתמקצעה. כל זאת בעקבות ביקורת שנאמרה באופן חד-פעמי כנגד ד"ר פורמן-רזניק במסגרת פסק דין שתלוי ועומד בערעור.
פסקאות אלו אינן מהוות "הגיגים" או "עמדה משפטית", אלא תיאור עובדתי מצידו של מי שאמור להיות ממונה על פורמן-רזניק. קוגל מבהיר בהן, כי הטלת מגבלות עליה יטרפדו את עבודתה (עליה כאמור הוא הממונה הישיר) ובכך מוסר מידע עובדתי בעל משמעות רבה להליך המשפטי. עוד הוא מסביר, שוב ברמה העובדתית, מה תהיה ההשלכה של ביטול הזכייה או של הגבלת עיסוקה. בפיסקה נוספת שנדרש קוגל למחוק נאמר: - אינני מתעלם או מקל ראש בביקורת של בית המשפט, אך לדעתי, הסתמכות על הערות בית המשפט בפסק דינו, כבסיס להחלטה שלא לאפשר לד"ר פורמן-רזניק לעבוד כלל במרכז, או לחלופין הדרישה שתעבוד בתנאים מגבילים - ובכלל זה הדרישה שלא תוכל לעסוק בכל פעילות שתוביל או שעשויה להוביל להגשת חוות דעת בעקבות הביקורת הנ"ל, היא דרישה לא מידתית או סבירה בנסיבות, ובהתאם אינני יכול להיות שותף לה ולתת לה יד.
גם בפיסקה זו מציג קוגל עמדה מקצועית-ניהולית, כאשר הוא מנמק מדוע אינו יכול להסכים למגבלות שביקשה הפרקליטות להטיל על פורמן-רזניק, ושוב יש לכך חשיבות להכרעתו של בית הדין.
|
|
למחוק ביקורת על הפרקליטות
|
|
|
|
|
| אני רואה טעם לפגם בכל התערבות או מעורבות של גורם חיצוני כלשהו במינויים בתוך המכון לרפואה משפטית, וזאת להבנתי, בניגוד לכללי המינהל התקין וכאשר מנגד נבחרה ד"ר פורמן-רזניק כדין, בהתאם להחלטת ועדת המכרזים | |
|
|
|
בהמשך נדרש קוגל למחוק את הפיסקה הבאה: - נגד ד"ר פורמן-רזניק, שהפכה מעדה מומחית ל"סוג של נאשמת", מופנית כעת טענה על "כשל מקצועי חמור". כמי שאמון על הרפואה המשפטית בישראל, אינני רואה בסיס לטענה כזאת. חוות דעתה היא מקצועית, אמינה, הגונה ועשויה על-פי מיטב הסטנדרטים המקצועיים המקובלים, ואין בה שום כשל מקצועי. אכן, הגישה ה"מדלגת" מאי הסכמה עם חוות הדעת, לקעקוע אמינותה של העדה המומחית, היא מהלך בעייתי מאוד. אי-הסכמה צריכה להיות מוכלת תחת גדרות של ויכוח או מחלוקת לגיטימיים, ואין לגלוש מביקורת עניינית לגיטימית להשתלחות חסרת רסן. בענייננו, הביקורת לא רק שאינה מוצדקת, אלא גם מסכנת את מוסד חוות הדעת הרפואית המקצועית והבלתי תלויה ואת קיומו.
בפיסקה זו מביע קוגל דעה מקצועית בליבת המחלוקת: האם הביקורת של בית המשפט על פורמן-רזניק מצדיקה את פסילתה. זה אינו "הגיג אישי" ובוודאי שלא "עמדה משפטית". בהמשך נדרש קוגל למחוק דברי ביקורת על התנהלות הפרקליטות בנושא: - לכן, אני רואה טעם לפגם בכל התערבות או מעורבות של גורם חיצוני כלשהו במינויים בתוך המכון לרפואה משפטית, וזאת להבנתי, בניגוד לכללי המינהל התקין וכאשר מנגד נבחרה ד"ר פורמן-רזניק כדין, בהתאם להחלטת ועדת המכרזים. ...לדאבוני, דווקא הפרקליטות אשר מעלה חשש מתופעה של ניצול פסק דין זדורוב לצרכי ניגוח, עושה זאת בעצמה (למרות הבהרות בית המשפט שאין לכך שום תכלית ולא תהיה בכך התחשבות כלשהי).
לבסוף נדרש קוגל להסיר מתצהירו שתי מילים שעמדו בניגוד לדרישותה של הפרקליטות - להטיל מגבלות על עבודתה של פורמן-רזניק. "אני מבהיר כי קיימת נחיצות ודחיפות לכך שד"ר פורמן-רזניק תתחיל את עבודתה בפועל באופן מיידי ובלא תנאי", כתב. שילנסקי דרשה שימחק את המילים "בלא תנאי".
|
|
|
| אני חרד לגורלה של הרפואה המשפטית בישראל. מצב בו רופאים יזהרו מלומר את אשר על מצפונם, או יכוונו את דבריהם כך שינעמו לאוזניהם של צד מן הצדדים או של בית המשפט, או שיימנעו מלדבוק באמת המקצועית שלהם - וכל זה מחשש שיבולע להם. מצב כזה משמעו הרס הרפואה המשפטית בישראל | |
|
|
|
הטענה לפיה קוגל נדרש למחוק את "הגיגיו האישיים" מופרכת לא רק בבדיקת מה שנדרש למחוק, אלא גם בבחינת הקטעים להם לא התנגדה הפרקליטות. שילנסקי לא התנגדה לכך שקוגל יכלול בתצהירו, למשל, את המשפטים הבאים - המהווים הבעת עמדה לא פחות מאלו שנדרש למחוק: • "אני מכיר את ד"ר פורמן-רזניק שנים רבות... היא רופאה מצוינת, ולדעתי, בתחומים שונים היא הטובה ביותר בישראל. היא אמינה, חכמה, חרוצה, מסורה וישרה. למיטב ידיעתי, כך חושבים וסבורים מיטב עמיתיה למקצוע". • "מבחינה מקצועית אני סבור כי אין בסיס לביקורת שהעביר בית המשפט על מהימנותה האישית והמקצועית של ד"ר פורמן-רזניק, ואין הצדקה לאופן בו ביטא ביקורת זו". • "אין זה ראוי בעיני שרופאים המעידים בבית המשפט ימצאו את עצמם במצב בו הם חשים כי הם הופכים למעין 'נאשמים' ונדרשים להפוך צד בהליך משפטי בו אין להם שום חלק". • "אני חרד לגורלה של הרפואה המשפטית בישראל. מצב בו רופאים יזהרו מלומר את אשר על מצפונם, או יכוונו את דבריהם כך שינעמו לאוזניהם של צד מן הצדדים או של בית המשפט, או שיימנעו מלדבוק באמת המקצועית שלהם - וכל זה מחשש שיבולע להם. מצב כזה משמעו הרס הרפואה המשפטית בישראל".
|
|
