הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה (יום ב', 8.12.15) דיון על חשיפת רשת סחר בנשים מרוסיה ומאוקראינה.
יושב-ראש הוועדה תחת מעטה של תיירות, כשלמעשה הן מובאות ומנוצלות ע"י גורמים פליליים, קבוצות פשע, אשר משתמשים בהן וסוחרים בהן".
ח"כ לביא: "ראוי לברך את כל מי שישב פה קודם בשנים האחרונות על ההצלחה שקיבלנו בדוח מחלקת המדינה של ארה"ב. אני בדקתי נתונים, וב-2012 הועברו בעבירות אלה מהמשטרה לפרקליטות 150 תיקים, ב-2013 הועברו 173 תיקים, ב-2014 177 תיקים, וב-2015 הועברו 76 תיקים - סה"כ 576 תיקים נפתחו ע"י פרקליטות המדינה. לעומת זאת, ב-2012 הגישה הפרקליטות רק 29 כתבי אישום, ב-2013 הוגשו 22 כתבי אישום ב-2014 הוגשו 31 כתבי אישום, כאמור מתוך 177 תיקים שהועברו, וב-2015 שתכף נגמרת הוגשו רק 14 כתבי אישום. המסקנה הברורה היא היא שלא מגישים מספיק כתבי אישום ויש פה מחדל".
יושב-ראש הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, אמרה: "זו לא פעם ראשונה בוועדה שאנו מגלים שהעברת התיקים מהמשטרה לפרקליטות הופכת לכתבי אישום באחוזים נמוכים. אני יודעת מה יהיו כבר התשובות לגבי קשיים ראייתיים וכו', אבל הייתי רוצה לקבל התייחסות בכל זאת על האחוזים הנמוכים מאוד שעולים כאן. לאחר מכאן ארצה לשמוע ממשרד הפנים על האכיפה שנעשית על-כניסתן של אותם נשים לארץ, כשהן למעשה מיובאות, לאחר ביטול הדרישה לאשרת כניסה מאותן מדינות. כמו-כן, איך הם מאבחנים בגבול אישה כחשודה בזנות וכשיש חשד, מה עושים עם זה ואיזה יחס נותנים לה - האם היא פושעת או קורבן?"
רב-פקד רובי קיים, קצין פשיעה וסחר בבני אדם במשטרת ישראל: "לא יכול להתייחס לחשיפה הספציפית משום שהוא עדיין בחקירה. כשאנחנו מגיעים לבתי בושת אנו מוצאים גם נשים ישראליות וגם נשים ממוצא זר, ואם הזרות אומרות שהן הגיעו בעקבות מישהו מקומי ששידל אותן להגיע לפה, אז אנו פותחים בחקירה כנגד אותו גורם על העבירה של שידול לעזיבת המדינה. אני גם הגורם שאחראי לאישור הכנסת אותן לנשים למקלט קורבנות סחר בנשים. אם אותה אישה תבוא ותגיד שבאה מרצונה ולבד, אני לכאורה לא יכול להכניס אותה למקלט, ואז אני מעביר אותה לרשות האוכלוסין".
לשאלת יו"ר הוועדה אם יש מקרים כאלה שלא מגיעים למשטרה אלא מטופלים ע"י פקחי רשות האוכלוסין השיב קיים: "אני לא מכיר מקרים כאלה. יש לנו בד"כ שיתוף פעולה טוב עם רשות האוכלוסין. אני רוצה להתמקד בקשיים שיש לנו מבחינת אכיפה. הנושא של ביטול האשרות גורר קשיים, כי ירדה רמת הפיקוח, כאשר בעבר היינו יכולים לבדוק ולתשאל. מדובר בעבירת חשיפה, בה שני הצדדים לא מעוניינים לשתף פעולה, ויש התמודדות גם מול החשוד וגם מול הקורבן. הן מוכנות להישאר במקלט, אבל בגלל התארכות דיונים על פני חודשים, הן פשוט רוצות לחזור לארצן, וזה מאוד מובן".
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד): "אני מכיר את הנושא אישית, כי הייתי ראש רשות בגבול מצרים, ובהתחלה היו הברחות משם בגבול. כל פעם הייתי רואה את הנשים האלה ואת החוסר אונים שלהן, וזה מה שהביא אותי לדיון הזה. היום הגבול סגור וכמעט אין מסתננים, ותמיד כסוגרים דלת הם מנסים להיכנס דרך החלון או איזה חור. חייבת להיות התקפה על בתי בושת, וכל הזמן לא להרפות, זו הדרך. אסור לסוחרים האלה לנשום, שירגישו כל הזמן שרודפים אחריהם ואז אולי הם יוותרו.. העולם כבר מאות שנים מתמודד עם זה, עם סחר עבדים, ושום דבר לא השתנה, והזנות היא עדיין המקצוע העתיק ביותר, ובמקום שאנחנו נהיה חברה נאורה, זה ממשיך להתקיים. סחר בבני אדם הוא הדבר הכי משפיל, לא רק לאותן נשים, אלא לנו כחברה".
"לא כל כניסה לצורך זנות היא סחר בבני אדם" עו"ד איילת דהאן, עוזרת למתאמת הבינמשרדית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים: "אין לנו מידע על עלייה או שינוי בתופעה בעקבות ביטול דרישת האשרה. אנחנו חושבים שהביטול מקל על הבאת נשים בדרך זו, בגלל הסרת חסמים שהיו קודם. הקושי הוא שמדובר בנשים שמגיעות עם סיפור כיסוי וכסף, ולכן קשה לזהות אותן בגבול, והן נשארות לתקופת האשרה המסודרת ואז חוזרות".
עו"ד דליה אברמוף, פרקליטות מחוז ת"א (פלילי): "נגעתם בכמה היבטים של המאבק הזה, שאני כפרקליטה מלווה כעשור. מה שיכול להיתפש מוסרית וחברתית כסחר, לא בהכרח מתפרש בחוק כסחר בבני אדם. החל מ-2007 ניתן לומר בגאווה שמדינת ישראל הצליחה למגר את התופעה ברמה הקשה של סחר בבני אדם. יש עבירות נלוות כמו הבאה לידי עיסוק בזנות, סרסרות, החזקת מקום לזנות וכו', והיום המאבק מתנהל ברמת העבירות הנלוות האלה. אנו רואים את הנשים במקרים האלה כקורבנות, אך כל מי שפועל סביבן הוא עבריין, בין אם זו עבירה חמורה יותר או פחות. מה שאנחנו התחלנו לעשות, היות שנתקלנו בקשיים בבית משפט, מבחינת העבירות הנלוות ברמת הענישה והתוצאות, זה למנף את האכיפה שהצלחנו איתה במאבק בתופעת הסחר, דרך כלים כלכליים, אזרחיים ומנהליים.
יו"ר הוועדה: "ההסבר הזה בא לענות על הפער העצום בין התיקים שמועברים עליכם לכתבי אישום? האם הם סגורים או עדיין פתוחים ותלויים?"
אברמוף: "אופי התיקים משתנה. לפני מספר חודשים הגשנו תיק כנגד בעלת בית בושת, שהתעכב עם השלמות חקירה רבות, עם שומת מס של 50 מיליון ש"ח. הפגיעה הכלכלית בה, לצד ניהול התיק, אנו מאמינים שתביא לתוצאות. הענישה לצד החזקת מקום של ניהול לא הרתיעה עבריינים בעבר, ולכן החלטנו ליישם את כל האמצעים כדי להגיע לתוצאות. תיק שלא מוגש מחוסר ראיות, כנראה שאין בו ראיות".
יו"ר הוועדה: "אני דורשת לקבל פילוח על כמה תיקים הוגשו, כמה מהם פתוחים להשלמת חקירה, וכמה נסגרו ובאיזו עילה? הרי המשטרה סברו שיש בסיס ראייתי להגשת כתב אישום. אני דורשת לדעת איפה עומדים התיקים מחמש השנים האחרונות. אני מבינה שאתם מחפשים איך להחמיר, אבל בינתיים כשאתם מחפשים, לא מחמירים. ארצה גם לדעת האם אחוז הגשת כתבי האישום בתיקים בעבירות האלה דומה או שונה לעבירות מסוגים אחרים".
ח"כ לביא: "המספרים פה קשים וצורחים לשמיים. אנחנו לא מצליחות להבין, מה עוד שהרבה מהמקרים לא מגעים לכדי חקירה".
ח"כ
סופה לנדבר (
ישראל ביתנו): "אנחנו יזמנו את ביטול האשרות ממדינות חבר העמים לשעבר בשנים האחרונות, ואני בגאווה רבה יכולה להגיד שעשינו את זה. אנחנו מדינה שרוצה תיירות, ואשרת הכניסה למדינה זה דבר מיותר בעולם הזה. העובדה שהדרך מחקירות המשטרה לתקשורת יותר קצרה מהדרך מהמשטרה לשלב בית המשפט. זה דבר חמור מאוד. לא קיבלנו נתונים ממשרד הפנים על כמה תיירים נעצרו כבר בגבול ונשלחו מיד, חזרה רק בגלל שצבע שיערם בלונדיני. ח"כ
רוברט אילטוב שלח שאילתה לשר לפני מספר חודשים וטרם קיבל תשובה. יש אלפי אנשים שנשלחים חזרה עד כמה שידוע לי וטיפלתי בכמה מקרים, של אנשים שהגיעו לבקר בארץ ויש משפחה שרוצה לקבל אותם. איך בקר גבול יכול לקבוע שאדם הגיע לצורך עבירה? על מה הם נתפסים?"
מיכל יוספוב, ממונה בקרת גבולות ומעברים ברשות האוכלוסין: "לבקשתכם, השנה סורבו כניסה 1,500 תיירים מאוקראינה ומרוסיה 303. חשודים וחשודות בעבירות כאלה, כשהם נתפסים, הם לא מוכנים לשתף פעולה, רק אומרים באתי ואני רוצה לחזור חזרה. מי שמוכנה לשתף פעולה, הנציגים במעבר מעבירים את התיק למשטרה, והם אלה שקובעים אם זה מדובר בקורבן סחר. יש סממנים שהבקר לומד בהכשרה שלו וייתכן מאוד שבקר עושה טעויות, וגם פספס כמה שעברו אותו, וזה מאוד עדין, הרי אי-אפשר לפגוע בתיירות. לבקר יש 40 שניות לקבל החלטה אם האישה עוברת או היא עוברת לתשאול המעמיק. אם הם מזהים מישהי לדעתם כקורבן סחר, הם מעבירים לרפ"ק קיים והוא זה שיקבע".
יו"ר הוועדה: "אני קיבלתי מידע שאתם לא מיידעים את המשטרה פעמים רבות, ואתם פשוט מחזירים אותן. האם יש או אין מקרים ששולחים אישה לחו"ל ללא המשטרה?"
אמי סער, אחראית על המאבק בסחר בבני אדם במוקד לפליטים ולמהגרים: "אני יודעת באופן אישי על חמישה מקרים של נשים שנעצרו לאחרונה בשל עבודה בזנות, אבל במסמך נסמכת רק על החלטות פומביות של דיינים בבית הדין למשמרות. פקחי רשות האוכלוסין נכנסים לדירה ועוצרים נשים על סמך זה שהן נעצרות על עבודה בניגוד לאשרת התייר. כשעוצרים אותן מביאים אותן לכלא גבעון. לא כל הדיינים טורחים בכלל לשאול את השאלה, אבל אם מישהי אומרת שהיא קורבן סחר, מעבירים אותה למשטרה, אבל לצערי הן לא אומרות ואז משתדלים לגרש אותן כמה שיותר מהר".
יוספוב: "אם הדוח של סהר היה מועבר לי קודם לכן, הייתי יכולה להתייחס לכל מקרה. אם מישהי לא רוצה להישאר, אני לא יכולה להשאיר אותה, וביה"ד למשמורת בכלא גבעון הוא תחת משרד המשפטים, אז הם צריכים להסביר למה הם לא מעבירים למשטרה".
יו"ר הוועדה: "אני ארצה לדעת על כל הנשים שהיו בכלא גבעון בשנה האחרונה - כמה זמן נשארו שם, ומה קרה איתן לאחר מכן. האם גורשו? האם הועברו למקלט?"
לטפל בשוק המקומי עו"ד מיכל ליבל, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "יש משהו שכנראה גורם לכך שלאנשים יותר קל להזדהות עם המאבק בסחר מאשר עם המאבק בזנות המקומית. אנחנו חייבים להעביר את הזרקור דווקא למאבק בשוק המקומי, ואם נתמקד בצמצומו, ובנקיטת צעדים כנגדו, כמו למשל חוק הפללת לקוחות של זנות, נצמצם באופן טבעי גם את מטרת הסחר בבני אדם, וכך נרוויח מכל הכיוונים".
תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "כל דיון על מקרה ספציפי מאפשר לנו להכיר נושא, על הסתעפויותיו, בצורה טובה יותר. אחת הבעיות שאני חוזרת ונתקלת בהן זה חוסר נתונים וסטטיסטיקה שיבהירו לנו את התמונה. אני אינני יכולה לקבל שמשרדים אמונים על התופעה ואכיפת החוק, ולא קיימים בידיהם הנתונים או לא מביאים אותם. לצערי, אני יוצאת מהדיון עם תמונה לא ברורה על האם וכמה משרדי הממשלה יודעים איך לאכוף ואיך ולמנוע את הסחר בנשים".
"אני דורשת לקבל מהפרקליטות, בתוך 10 ימים לכל היותר, פילוח נתוני התיקים שהועברו להם בנושא הסחר ובנושא הזנות בארבע השנים האחרונות. כמה הוגשו, מה עם השאר ובמקרה סגירה, מהי עילת הסגירה. בתיקים שהוגשו בהם כתבי אישום, אבקש שיצוין כמה נשים היו מעורבות כעדות בתיק. גם מהמשטרה ארצה את הנתונים שציינתי על ארבע השנים האחרונות, בעצם מאז שהוחלט על ביטול הצורך באשרת כניסה.
"אני דורשת גם ממשרד הפנים סטטיסטיקה ברורה - כמה סירובים היו יש לאזרחי המדינות שהזכרנו, בפילוח מגדרי, כלומר כמה גברים וכמה נשים, וכן הסיבות לסירוב. לגבי אותן נשים שהפקחים עיכבו או עצרו, לאן הועברו ותקופת שהותן בארץ עד לגירוש. כמה מפעולות הפקחים היו בליווי משטרתי ואיפה נעצרו הנשים. אנחנו נפנה גם לכלא גבעון ונבקש את הנתונים שדיברתי עליהם".
"רק עם מכלול הנתונים נוכל ללמוד על התופעה ולהבין אם יש מגמה של עלייה או לא, ואז נדע לדבר על האם האכיפה טובה והאם יש פגיעה בתיירות. ארצה להתייחס לדברים גם בישיבה שנקיים החודש עם שר התיירות".
"ככל שאנחנו מתעמקים, אנחנו מבינים טוב יותר את הקשר בין הזנות המקומית לסחר בנשים מחו"ל ואי-אפשר להילחם בשתי התופעות בנפרד. ככל שנלחמים בזנות המקומית אפשר להוריד גם את הסחר".
