העליון: לתת ארכה לחוות דעת רפואית

שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, סבור (10.12.15), כי יש לנהוג זהירות בדחיית בקשות להגשת חוות דעת רפואית בתביעות רשלנות רפואית. זילברטל אומר: "דחיית הבקשה לארכה להגשת חוות דעת פירושה המעשי הוא נעילת דלתו של בית המשפט בפני המבקשים בכל הנוגע לאפשרות הוכחת הגנתם מפני טענת ההתרשלות המיוחסת להם, או, למצער, צמצומה הניכר של אפשרות זו. כאשר זו תוצאתה של דחיית בקשה למתן ארכה, ראוי לעשות כן רק במקרים חריגים, כאשר, למשל, התנהלותו של בעל הדין עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, או יש בה משום שיבוש ממשי של האפשרות לקיים הליך משפטי תקין, או שמדובר באי עמידה חוזרת ונשנית במועדים. "כאשר מדובר בהליך הנמצא בראשיתו, כאשר מדובר בבקשה ראשונה למתן ארכה, כאשר הצד שכנגד אינו מתנגד לבקשה (אף כי הסכמה כשלעצמה אינה מחייבת את בית המשפט, היא בהכרח שיקול שיש להביאו בחשבון), כאשר אין במתן הארכה כדי לחייב ביטול מועדי דיונים שנקבעו זה מכבר, כאשר ממילא ניתנה ארכה להגשת חוות דעת רפואיות בנושאים אחרים - סבורני כי הפגיעה במבקשים הנלווית לדחיית בקשתם אינה מידתית, ועל ערכאת הערעור להביא דברים על תיקונם כבר בשלב זה לבל יתנהל הליך 'פגום' מיסודו". הדברים נאמרו בהחלטתו של זילברטל לקבל את ערעורם של בית החולים מאיר ושירותי בריאות כללית, על דחיית בקשתם לקבל ארכה להגיש חוות דעת מטעמם בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגדם. לדבריו, אין צורך ב"טעם מיוחד" ובהנמקה ספציפית של בית המשפט למתן הארכה, שכן החוק קובע במפורש שחוות דעת כאלו יוגשו תוך 60 יום או תוך זמן ארוך יותר שיקבע בית המשפט. זילברטל מותח בשולי הדברים ביקורת על בא-כוחו של התובע, עו"ד רשאד סלים, אשר בבית המשפט המחוזי בחיפה הסכים לדחייה ובעליון התנגד, בלא לנמק זאת. "ברגיל ראוי לכבד הסכמות דיוניות, ולעניין זה יש ערך בפני עצמו כחלק מתרבות דיון רצויה", הוא אומר. התובע חויב בהוצאות בסך 3,500 שקל. את בית החולים והקופה ייצגו עוה"ד תמר קרת ורועי ליטוין.