המדינה הרסה על דעת עצמה שני בתים פרטיים בחיפה אך לא תחויב בפיצוי, משום שהתביעה הוגשה בהתיישנות ניכרת. כך קבע (29.11.15) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, דניאל פיש.
מדובר ב"שני מבני אבן יפים, בעלי היקף משמעותי" - כלשונו של פיש - אותם הרסה החברה הממשלתית שקמונה בשנת 1987 לאחר שסברה בטעות שהשטח שייך לה, אם כי בפועל היה השטח שייך מאז 1973 לשני בעלים פרטיים. את התביעה לפיצוי בסך 1.4 מיליון שקל הגיש בשנת 2012 אברהם גלנטי, בנו של אחד הבעלים, אשר טען שנודע לו על ההריסה רק בשנת 2009.
פיש אומר כי אין מנוס מלקבוע שהתביעה התיישנה. אומנם אביו של גלנטי גר באותן שנים באילת, אבל "אין מדובר במהלך 'נסתר' בכל אמת מידה אלא היפוכו של דבר. על-פי העדויות שנשמעו, ההריסה בוצעה לאור יום באמצעות כלים כבדים ובמשך מספר ימים. ממצב שעמדו בניינים על השטח הפך המקום להיות 'מגולח' למשעי, כך שלא נותרו במקום אפילו האבנים מהן היו בנויים המבנים". מאחר שהאב לא תבע במשך שבע שנים, עילת התביעה התיישנה ב-1994 וגלנטי ירש את ההתיישנות.
"התוצאה קשה", אומר פיש. "בכל מצב רגיל, היה מקום לשקול פיצוי משמעותי בגין מעשה כאמור, כאשר יש בכך גם רשלנות משמעותית וגם הסגת גבול במקרקעין. אולם מן הצד השני קשה להלום כמעט באותה מידה, כיצד הבעלים של אותם מבנים אינו מתעניין במצב הנכסים, נותן להם להגיע למצב בו הם נטושים ומוכרזים כמבנים מסוכנים, וכאשר בהמשך הם נהרסים שלא כדין, אינו דורש את נזקיו בתוך תקופת ההתיישנות". את גלנטי ייצג עו"ד ישראל הרפז, ואת המדינה - עו"ד סיגלית מצא.