עו"ד
רונאל פישר קיבל מלקוחות עשרות אלפי שקלים, אך לא הצליח להראות "תוצר משפטי" כלשהו שסיפק תמורת התשלום. כך עולה מפסק דינו (יום א', 13.12.15) של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
רינת מילוא-תמיר וזיו תמיר שכרו בשנת 2003 את פישר לטיפול בשלושה עניינים שונים, שנגעו להפסקת עבודתה של הראשונה בעיריות גבעתיים, רעננה ואור יהודה. בהסכם שכר הטרחה הראשון נקבע, כי פישר יקבל 15,000 דולר בתוספת מע"מ. בהסכם השני נקבע, כי הוא יקבל 11,500 דולר בתוספת מע"מ בנוגע לעניין גבעתיים, ו-10,000 דולר בתוספת מע"מ תמורת שני העניינים האחרים.
לאחר שהתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, הגישו תמיר תביעה נגד פישר, ובית משפט השלום חייב אותו להחזיר להם 11,000 דולר. בית המשפט ציין, כי פישר לא הצליח להציג תוצרי עבודה כלשהם, וכי בהסכם השני ישנו "אבק תרמית" שכן פישר החתים עליו את תמיר כאשר ידע שאין תוחלת לתביעה שביקשו להגיש. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעורם של תמיר וקבע, כי על פישר להחזיר להם גם את המע"מ וכן 10,000 דולר ששילמו בנוגע לענייני רעננה ואור יהודה.
רובינשטיין דחה את בקשתו של פישר לערער על פסק דינו של המחוזי באומרו, כי אין הצדקה לדיון בגלגול שלישי בתיק. לגופם של דברים מציין רובינשטיין, כי פישר לא המציא ראיות לקיומם של תוצרים משפטיים בעניין ההסכם השני. הוא מזכיר, כי עבודתו של עורך דין מועלית על הכתב, ו"קשה אפוא להלום שלא נותר בידי המבקש זכר לתוצר המשפטי" שאמור היה להישאר ברשותו. פישר טען שחלק ניכר מהפעולות שביצע עבור תמיר נעשו במחשב - ורובינשטיין תוהה: "חרף הזמן הרב שחלף, המחשב - כידוע - ככלל 'אינו שוכח'. אם כן, היכן הם התוצרים המשפטיים שערך המבקש? חסר זה אומר דרשני ומטה את הכף". את פישר ייצג עו"ד
שלומי הדר.