ועדת הכספים אישרה (יום ב', 14.12.15) לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק הקובעת תמריצים לעידוד חברות הזנק (סטארט-אפ) להמשיך לפעול בישראל החל מראשית דרכן וגם לאחר ביצוע אקזיט. הצעת החוק מקנה שורה של הקלות על פעילותן העסקית ובדרכן לגיוס הון. בין השאר ההצעה פוטרת אותן מהצורך בתשקיף, מאפשרת להן לגייס הון בדרך של מימון המונים, קרי מציבור רחב של משקיעים, מסמיכה את שר האוצר באישור ועדת הכספים לקבוע בתקנות הקלות שונות שיינתנו לחברות ההזנק נוכח מאפייניהן הייחודיים וכן מאפשרת הקמת קרנות הון סיכון נסחרות שישקיעו בתעשיית ההי-טק הישראלית.
קרנות אלו יהוו פתרון מימוני לאותן חברות ויאפשרו את המשך התפתחותן במקום מכירה מוקדמת למשקיעים זרים. מהלכים אלו בנוסף לשורת צעדים שעוד יינקטו, יהוו תמיכה בחברות ההזנק, יעודדו אותן להשאיר את פעילותן בישראל גם לאחר שיעלו על דרך המלך, יחזקו את הבורסה בתל אביב, יספקו עוד מקומות עבודה ויחזקו את המשק הישראלי בסופו של דבר. הצעת החוק אושרה פה-אחד.
מנכ"ל הבורסה: זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני: "הצעת חוק חשובה ביותר שתסייע להשאיר חברות סטארט-אפ בארץ לאורך זמן ואף לאחר שייבצעו 'אקזיט'. עלינו לעשות כל שניתן על-מנת שהמשק הישראלי ייהנה באופן אמיתי מהמצוינות הישראלית ומהכמות הבלתי נתפסת של חברות הזנק בהשוואה לעולם. נקדם כל חוק וכל יוזמה שיהיה בה כדי להקל על החברות ולסייע להן להישאר בישראל. המגמה של כל חברי ועדת הכספים היא להקל כמה שיותר ולהפחית ברגולציה שאין בה הכרח לטובת חברות ההיי-טק. הצעת החוק תתרום הן לחברות ותעודד אותן לצאת להנפקות גם בבורסה בתל אביב שכה זקוקה להשקעות חדשות".
יו"ר רשות ניירות ערף, פרופ'
שמואל האוזר: "הצעת החוק באה על-רקע תופעת האקזיטים שבה חברות היי-טק רבות בוחרות לבצע מיזוג או מכירה כשהן עוזבות את ישראל יחד עם הקניין הרוחני שלהן ומעבירות את פעילותן העסקית לחו"ל. המדינה מפסידה בכך את התרומה האפשרית שלהן לתעסוקה ולצמיחה. כמו-כן, אנחנו מפסידים ידע עסקי ותוצרי מו"פ. על כל דולר אקזיט המדינה מפסידה לפחות 3 דולר. עתה, מעבר להצעת החוק אנחנו פועלים ברשות לניירות ערך להסרת חסמים רגולטורים, למתן הקלות להנפקות חדשות, לייצור תנאים אטרקטיביים מספיק להשאיר את החברות האלה בישראל. המדינה מפסידה מהעובדה שהן לא מתפתחות כאן. יש לשנות כאן את הדינמיקה כדי שהחברות תשארנה כאן".
האוזר הוסיף, כי "מבין ההטבות לחברות ההי-טק, גם האפשרות לדווח לבורסה באנגלית, לפי כללי חשבונאות האמריקנית, מה שייקל עליהן להנפיק במקביל בנאסדק, הטבות מס שרשות המיסים הסכימה לתת ועוד דברים. יש בישראל יותר סטארט-אפים מבכל אירופה ואנחנו מצפים שבעקבות החוק נראה פה הרבה יותר חברות. אנחנו מדברים על פתרון כולל והחוק הזה זה הוא חלק אחד. בנוסף נקדם הקלות להנפקות. בבורסה ת"א יש יותר חברות קטנות מאשר בורסות אחרות. נותנים סיכוי לחברות קטנות יותר מבורסות אחרות. כי אנחנו חברה יזמית".
ח"כ
מנואל טרכטנברג: "מברך על ההצעה אך זהו צעד קטן וראשון. אני מכיר את נושא השארת חברות בארץ כבר 15 שנה אך עד היום המשק הישראלי נהנה מהמצוינות שיש בו חלקית בלבד, כי נקודת המימון של החברות הללו לא ניטרלית וזה משפיע מאוד על המעבר לשלב הבא. להבדיל בארה"ב שם אקזיט זה בתוך ארה"ב. כאן זה החוצה עם כל מה שמשתמע מכך. לכן יש משמעות גדולה מאוד וגם השלכה על אי-השוויון בישראל. עולם ההייטק לא סגר פערים בחברה בין היתר בגלל הסיבה הזו. כוועדת כספים, אנחנו צריכים בכל הקשר והקשר שכל הרשויות שיש להן נגיעה צריכות לתרום ע"י הקלות ומתן תמריצים חיוביים להנפיק בבורסה בתל אביב".
מנכ"ל הבורסה,
יוסי ביינארט: "אנחנו זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. מכיוון שיש בישראל כמות כל-כך גדולה של סטארט-אפים, יש לתת להן סיוע כבר מההתחלה ואנחנו התחלנו לתת שירות. היום לוקח לחברת הזנק פי שניים זמן עד שהיא מבצעת אקזיט. פעם 5 שנים וכיום 10 שנים בממוצע ולאורך הזמן הזה עלינו לתמוך בה ולהוביל לכך שבסוף גם תונפק כאן. הרבה פעמים חברה מגיע לשלב הכי חשוב בחייה ואז אין לה מינימום ההון הנדרש להמשך פעילות והיא נמכרת למשקיע זר. את הקפיצה הקטנה הזו ניתן לעשות באמצעות הבורסה בת"א".
ביינארט הוסיף, כי "שוק ההון בישראל לא בנוי נכון. החיתום בארץ לא עובד כמו שצריך הרבה פעמים וזה בשילוב רגולציה קשוחה ודעת קהל חברה מוביל חברות החוצה. כך למשל חברה מעומר שמכרה ב-50 מיליון דולר אך לא הצליחה לגייס כסף מהמוסדיים בארץ וזה כשל של כולם".
יו"ר הוועדה גפני סיכם ואמר ש"המגמה של כל חברי ועדת הכספים כולל שלי, היא להקל כמה שיותר ולהפחית ברגולציה שאין בה הכרח. יש לקדם את התהליכים האלה לטובת המשק. אני שמח שהחוק הזה הולך לעבור במשמרת שלי".
