גפני יוזם: רפורמה בהעברות תקציביות

הבקרה הפרלמנטרית על ניהול התקציב תתחזק, כך הודיע (יום ג', 15.12.15) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לקראת אישור בקשות של האוצר להעברות 18 מיליארד שקלים עודפי תקציב מ-2014 ל-2015. גפני הודיע: "מעתה חברי הכנסת יידעו על מה הם מצביעים מראש ועל כל שינוי תקציבי יקבלו הסבר מפורט, מנציגי האוצר והמשרדים אליהם מיועדים הכספים ומה המקור התקציבי שלהם. כל שינוי תקציבי יוצג גם בהקשר ההיסטורי שלו על-מנת שחברי הכנסת יראו את התמונה המלאה בטרם אישורו. הכל ייעשה בשקיפות מלאה". חברי האופוזיציה בירכו על המהלך אך דרשו שינוי יסודי בתהליך אישור תקציב המדינה ולהגביל את היקף ההעברות הניתן לאישור בוועדה. סגנית הממונה על התקציבים באוצר הביעה הסכמה לנוהל החדש. גפני קיבל את דרישת האופוזיציה לקיים דיון בביצוע התקציב פעם בחצי שנה. הנוהל אושר פה-אחד על-ידי קואליציה ואופוזיציה. עוד על-פי הנוהל החדש שקבע גפני: כל בקשת שינוי תקציבי תוגש לוועדה עם דברי הסבר מילוליים מפורטים, ברורים ונהירים, הסבר מדוע נדרש השינוי, מדוע לא נכלל מלכתחילה בתקציב. כל שינוי תקציבי יכלול נושא אחד בלבד על-מנת למנוע כריכה מלאכותית של עניינים לא קשורים. כל בקשות השינויים יוצגו באתר ועדת הכספים מיד עם הגעתם לוועדה. במקרים של העברות דחופות תהיה סמכות בידי יו"ר הוועדה להודיע ערב קודם הדיון על השינוי. בנוסף, בפרוטוקול הישיבה יצויין המספר הסידורי של השינוי התקציבי. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אנחנו נדרשים לאשר העברת 18 מיליארד ש"ח בשעות ספורות, שלושה שבועות אחרי אישור תקציב המדינה, בקשות תקציביות במיליארדים חלקם ללא כתובת וללא שקיפות. זה אומר שצריך לשלוח את פקידי האוצר לעבוד שוב על הכנת התקציב". לוי טען כי הדבר מעולם לא נעשה בכזו בוטות, שלושה שבועות לאחר אישור התקציב. גפני, שהיה ספקני באשר לקביעתו של לוי שאל את נציגי האוצר מה היו סכומי ההעברות בתקופת קודמו בתפקיד היו"ר, ניסן סלומינסקי, כאשר מיקי לוי שימש כסגן שר האוצר והתברר שמדובר בכ-60 מיליארד שקלים(!), בהם תוספת של 289 מלש"ח לחטיבה להתיישבות 312 מלש"ח לשירותי דת ו-83.5 מלש"ח לשרים ללא שר.. רכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "הפעם הראשונה שהתקציב מאושר בטייס אוטומטי, כשהשנה מסתיימת וכשהרבה סקטורים לא קיבלו את הכסף שהיו אמורים לקבל. 18 מיליארד ש"ח לא למטרות חברתיות, למאבק בעוני, למעונות יום וכד', אלא למטרות פוליטיות. מי שיאשר את זה מרים יד נגד מאות אלפי ילדים רעבים". ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "השיטה רקובה. אושר לפני כמה שבועות תקציב פיקטיבי. ברור שצריך שיקול דעת ויש לאפשר שינויים לפעולות חיוניות אך כאן מנפחים תקציבים פוליטיים. נדרש נוהל חדש שיאפשר ביקורת פרלמנטרית, כך שוועדת הכספים לא תוכל לאשר שינויים בסעיף תקציבי מעבר ל-50% מגודלו המקורי של כל סעיף תקציבי וכל שינוי מעבר לכך ידרוש אישור של המליאה". ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "נדרש שינוי בשיטת ניהול התקציב. אפשר כל רבעון להביא תיקון. המנגנון הקיים כיום לא חוקי ומעקר מתוכן את אישור התקציב השנתי. אסור שתהיה מסחרה במהלך שנת תקציב". שפיר דרשה "שגם נציג המשרד שממנו נגרע תקציב יבוא לוועדה" וכן ש"בהחלטה על העברה של מעל 10 מיליון ש"ח יש לחייב קוורום של חברי ועדה ודוח של מרכז המחקר של הכנסת איך השינוי משפיע על תקציב המדינה. מדובר בכספי ציבור. היו תקופות שיכול היה יו"ר הוועדה לבד ולאשר העברת מיליארדי שקלים. השיטה חייבת להשתנות". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אופן אישור התקציב זה בדיחה. משרדי הממשלה לקראת סוף שנה נכנסים להתחייבויות מטורפות כדי לא להחזיר שקל אחד לאוצר. כשמאשרים תקציב יודעים מראש שיהיו שינויים ולכן התקציב שמביאים הוא דמיוני, כי 15% ממנו משתנים ללא נימוק. גם נושא הרזרבות הזוי. בתקציבי מדינות נורמליות היקף הרזרבות הוא פחות מ-10% ובישראל כמעט 30% ועושים איתן מה שרוצים. איזו משמעות יש לתקציב אם שליש ממנו זה רזרבה. עושים בדיחה מהכסף הציבורי". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "יש לאפשר גמישות ניהולית אך כאן אין סדרי עדיפויות אלא אינסוף העברות שמטשטשות את הכוונות האמיתיות של הממשלה. ואם זה כך, עדיף שהכסף יישאר באוצר ולא ילך ליעדים לא טובים". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "השיטה הנוכחית מלוכלכת ומבוססת על דורסנות של 61 שהעם את דברו זה מה שחברי הקואליציה רוצים, והם לא פה בדיון אלא רק באים להצבעה. כשיש חוסר צדק ועוולות אנחנו נלך לבניין ליד (בג"ץ)". ח"כ דב חנין (חד"ש): "היו כבר ממשלות רעות אך הנוכחית שוברת כל שיא. מעולם לא היה מהלך כה ציני שכמה שבועות אחרי אישור בתקציב מוצאים 18 מיליארד שקלים. לא מדובר בהעברה תקציבית אלא בשינוי תקציב המדינה ויש להחזיר את זה לממשלה ללא דיון ולדרוש ממנה להחזיר את חוק התקציב ולהעבירו מחדש". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "הכנסת צריכה לקבוע סדרי עדיפויות אך לא מסוגלת לכך אל מול השיטה הזו, שבה נוצרים עודפים כה גדולים בגלל תקציב דו-שנתי שמזמין מציאות כזו. יש לקדם הצעת חוק שתמנע הגשת תקציבים דו-שנתיים. יש לקבוע שמרף מסוים של העברה תקציבית הבקשה תיבחן לא רק לגופה אלא אם יש שימוש נכון יותר בכסף המדובר". טרכטנברג דרש לקיים דיון חצי שנתי על ביצוע התקציב ויו"ר הוועדה גפני קיבל את דרישתו וצירף אותה לנוהל. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "כולנו ידענו עוד כשאישרנו את תקציב המדינה שזה מה שייקרה וזה לא איחר לבוא. אני מפריד בין העודפים להעברות תקציביות. זו רעה חולה הנושא של העודפים. ייתכן שנוצרים עקב בעיה ותקלה שאמורה להתאזן בשנה הבאה ונדרש תהליך של פיחות בעודפים לאורך שנים אך זה לא באמת קורה אלא התופעה נמשכת ואף גודלת". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "יש תת-ביצוע קבוע במשרדים חברתיים ואז תקציביהם משמשים קר להעברות תקציביות למטרות אחרות, בעיקר פוליטיות". סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך, הביעה הסכמה לנוהל החדש של יו"ר ועדת הכספים גפני. מבורך אמרה, כי "היום כל הפניות של השינויים בתקציב שאושרו והחדשות שמוגשות מופיעות בקובץ אקסל באתר משרד האוצר. כך גם המידע של השינוי בשלוש השנים האחרונות. תקציב מאושר ותקציב מקורי". לאחר שגפני קיבל את דרישה של חברי הכנסת לקיים דיון על ביצוע התקציב אחת לחצי שנה, מבורך הביעה את הסכמתה גם לכך ואמרה שדיון כזה עשוי לתרום לניהול התקציב, יגביר את הביצוע את השקיפות בתקציב". חרף הביקורת על עצם הבאת השינויים אחרי אישור התקציב, חברי הכנסת כולם בירכו על הנוהל החדש. יו"ר הוועדה סיכם: "מה שהיה עד היום לא יימשך. אנחנו קובעים נוהל ברור, קבוע ושקוף. מאז ומעולם היו טענות שהאוצר שולט במדינה ולא השרים. אנחנו היום עושים צעד משמעותי בקביעת נוהל שנעמוד מאחוריו. החיים אינם שחור לבן, יש ייעוץ משפטי, נעשה כל מה שניתן למען השקיפות, כי מדובר בכספים ציבור וחובה לנהוג כך".