"אביה אלף הייתה פרקליטה צנועה במשך שנות עבודתה בפרקליטות, ויש לה סיבות מצוינות להישאר כזו גם כיום". כך אומר משרד המשפטים, בתגובה לטענותיה של מי שהייתה מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות בנוגע לסגירת התיק נגד
אביגדור ליברמן.
בתשובה לפניית News1 ובהתייחס לטענות שמעלה אלף בספרה "תיק ליברמן", מזכיר משרד המשפטים, כי בג"ץ המליץ בזמנו לעותרים בנושא סגירת התיק לחזור בהם מעתירתם והם עשו זאת. "עובדה זו מדברת בעד עצמה", אומר המשרד.
"היועץ המשפטי לממשלה בחן את חומר הראיות נגד ליברמן, העיר הערות וביקש הבהרות, על-פי ניסיונו ומומחיותו. לאחר כל אלה, החליט היועץ, כי חומר הראיות שבפניו אינו מצדיק הגשת כתב אישום נגד ליברמן בפרשת החברות, אך מצדיק הגשת כתב אישום בגין פרשת השגריר", מוסיף המשרד.
משרד המשפטים מצטט את החלטתו של
יהודה וינשטיין, בה נאמר: "בסופו של יום, נותר התובע אל מול המסכת הראייתית. עליו לבחון מסכת זו במבט קר, בחינה מדוקדקת ומקיפה. עליו לבחון את מהימנותן של הראיות ולאמוד את סיכוייהן להיכנס בשערי בית המשפט. האחריות להכרעה אם מתקיים סיכוי סביר להרשעה לעולם מצויה על כתפיו של התובע, ואין הוא רשאי לגלגל אחריות זו לחצרו של בית המשפט".
המשרד מוסיף: "החלטת היועץ המשפטי שלא להגיש כתב אישום נגד ליברמן בפרשת החברות, מאמצת - הלכה למעשה - את מסקנתם של כל חברי הצוות שמינתה אלף מבין הכפופים לה לטיפול בתיק ליברמן, ושל בכירים נוספים בפרקליטות ובמשרד המשפטים, לפיה יש לגנוז את תיק החברות, איש איש מנימוקיו. כל אלה סברו כך, מבלי ששימשו קודם לכן כסנגורים ולו יום אחד בחייהם".
לגבי רשימת השאלות שנשלחה לצוות ההגנה בעקבות השימוע ("רשימת המכולת", בלשונה של אלף), טוען המשרד, כי הוכנה בעצה אחת עם צוותה של אלף ובתיאום מלא עם בכירי הפרקליטות. "הטון הנחרץ בו משמיעה אלף את דברי הביקורת המופרכים שלה, נשמע לראשונה אך ורק בתקשורת, לאחר פרישתה, וכעת בספר שפרסמה", מסיים המשרד.
