הדוגמנית
בר רפאלי חשודה שהעלימה הכנסות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. רפאלי נחקרה באזהרה (יום ד', 16.12.15) במשך מספר שעות במשרדי רשות המיסים בתל אביב, ודבר חקירתה הותר לפרסום לאחר שרשות המיסים הגישה לבית משפט השלום בתל אביב בקשה לשחרר אותה בתנאים מגבילים.
השופט ירון גת שחרר את רפאלי ואת אמה, ציפי רפאלי, המנהלת את עסקיה, בערבויות של 1.25 מיליון שקל כל אחת. נאסר עליהן לצאת מהארץ, ונקבע שכל יציאה תהיה בתיאום עם רשות המיסים. רפאלי נחקרה במשך 12 שעות ביום ד', ונדרשה להתייצב להמשך החקירה הבוקר.
סנגוריהם של השתיים, עוה"ד
רותי ליטבק ו
גיורא אדרת, טענו בדיון, כי מדובר במחלוקת אזרחית שבמרכזה השאלה האם רפאלי היא תושבת ישראל מבחינת דיני המס, וכן בדיון אזרחי סביב הנחות הסלב. לדבריהם, בנושאים אלו מתנהל מו"מ בין רשות המיסים לבין באי-כוחן של רפאלי, ולא היה מקום לעבור לחקירה פלילית.
הסתירה את שכירת הדירות לדברי רשות המיסים, החשד המרכזי הוא שרפאלי לא שילמה מיסים בארץ למרות היותה אזרחית ישראל, תוך שהיא ואמה מציגות לפקיד השומה כפר סבא מצגים כוזבים בשאלת התוֹשבוּת שלה. הרשות אומרת, כי הסוגיה עלתה בדיונים שהתקיימו בשנת 2009 לגבי השנים 2007-2006 ובחודשים האחרונים בדיונים ביחס לשנים 2012-2009.
הרשות טוענת, כי בידיה הוכחות לכאורה לכך שרפאלי ביצעה שורה של פעולות כדי להונות אותה וכדי לטעון בכזב שמרכז חייה איננו בישראל. כך למשל היא שכרה
דירה במגדל YOO בתל אביב, אך חוזה השכירות נחתם מול אחיה כדי להסתיר אותה. לאחר מכן התגוררה רפאלי שלוש שנים במגדל W בשכונת בבלי בתל אביב, והפעם השוכרת הפורמלית הייתה אמה.
בבקשה לשחרורן של השתיים בערבות אומרת הרשות, כי עובדת בכירה בחברה ששיווקה את מגדל YOO סיפרה, כי הדירה הושכרה לבר רפאלי בלבד, תוך שהמשפחה מבטיחה להדליף לתקשורת שהיא מתגוררת שם, וחברת השיווק מצידה משלמת עוד 200,000 שקל ליזם כדי למתג את הבניין באמצעות שמה של רפאלי.
חשדות נוספים נוגעים להטבות שקיבלה רפאלי ואשר למרות שהיו חייבות במס - לא דווחו לפקיד השומה. מדובר ברכבי ריינג'רובר ולקסוס שהועמדט לרשותה, כולל כל ההוצאות הכרוכות בהם, ואילו רפאלי התחייבה לנהוג בהם ולהצטלם לצידם. חוזה זה נשמר בסוד, כולל מרואה החשבון של רפאלי, ונקבע בו שאם תהיה חבות מס בגינו - תשלם אותה רפאלי. רשות המיסים מעריכה את שוויה של הטבה זו, שכאמור חייבת במס, במאות אלפי שקלים.
הנחת סלב נוספת, טוענת הרשות, קיבלה רפאלי ממעצב שעיצב את דירתה, ואשר גבה ממנה רק 40,000 שקל במקום 100,000 שקל. עוד נטען, כי ציפי רפאלי קיבלה הנחת סלב של 500,000 שקל כאשר רכשה דירה והבטיחה לפרסם כאילו בתה היא שרכשה אותה. בסך-הכל, אומרת הרשות, מדובר בהנחות סלב של מיליון שקל שהתגלו עד כה.
קל יחסית להשאיר בחו"ל חלק ניכר מעבודתה של רפאלי מתבצע בחו"ל, אך על-פי עקרון המס הפרסונאלי - אזרח ישראלי חייב לשלם מס בארץ על כל הכנסותיו בכל מקום בעולם, בתנאי שמרכז חייו הוא בישראל. בתי המשפט קבעו שורה של מבחנים למרכז החיים, ובהם: דירת מגורים, חשבון בנק, פעילות חברתית וקשרים משפחתיים. מדברי הצדדים בדיון עולה, כי המחלוקת המרכזית היא בשאלה האם רפאלי היא תושבת ישראל לצורכי מס.
כאשר אזרח ישראל שוהה בחו"ל חלק ניכר מן השנה, קל לו יחסית להעלים את ההכנסות שהוא מפיק באותה תקופה. הדרך הפשוטה ביותר היא לפתוח חשבון בנק בחו"ל, להשתמש בכספים שבו למימון השהות בחו"ל ואף להעביר חלק מהם ארצה במזומן. דרך זה הפכה למסוכנת בשנים האחרונות, כאשר רשויות המס בעולם - ובכללן רשות המיסים בישראל - החלו לקבל מבנקים מובילים רשימות של לקוחות שהם אזרחי מדינות חוץ.
דרך נוספת היא לרכוש נכסים בחו"ל, בעיקר נדל"ן. על-פי החשד, זו אחת הדרכים בהן השתמשה רפאלי כדי להסתיר את הכנסותיה. ניתן לרכוש נכס
מקרקעין כהשקעה פסיבית, וניתן גם לרכוש נדל"ן מניב - ואת ההכנסות ממנו לשוב ולהשאיר בחו"ל. דרכים מתוחכמות יותר כרוכות בהקמת מבני מס, לעיתים סבוכים, העושים שימוש במקלטי מס ובנאמנויות, על-מנת להסתיר את זהותם של בעלי הכספים.
רשות המיסים בישראל משתפת פעולה בשנים האחרונות עם מקבילותיה במדינות החשובות, ובראשן ארה"ב, לצורך החלפת מידע על נכסים ופעילויות של אזרחי כל מדינה במדינה האחרת. בשנה האחרונה מאפשרת הרשות לישראלים להצהיר מרצונם של רכוש בחו"ל שעליו לא שילמו מס, תוך תשלום מס מופחת והימנעות מהליכים פליליים - בתנאי שמעתה והלאה ישלמו את המס במלואו.
עבירות המס החמורות, הכרוכות במרמה ובתחבולה ואשר היקפיהן הכספיים ניכרים, נושאות עונש מירבי של שבע שנות מאסר. זאת, לצד החובה לשלם את מלוא המס בתוספת ריבית והצמדה, ולצד קנסות פליליים. פעולות להסתרת הכסף או משיכתו במזומן מהוות גם
הלבנת הון, שהעונש המירבי עליה הוא עשר שנות מאסר.
לפי חלק מן הפרסומים, רפאלי טענה בחקירתה שענייניה הכספיים מנוהלים בידי אחרים, בעיקר בידי אמה. טענה זו אינה מהווה הגנה טובה בעבירות מס, שכן האחריות הפלילית מוטלת על הנישום החותם בעצמו על הדוח שלו, וחזקה עליו שהוא מודע לכל מה שנכתב (ולא נכתב) בו. קשה גם לקבל טענה מצד מי שמשתכר מיליוני שקלים בשנה, ולפיה אין לו כל מושג כמה מס משלם - והרי רפאלי יכלה לראות האם שיעור המס שלה הוא סביר ביחס להכנסותיה.
