מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 21.12.15) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 16), התשע"ו-2015, והיא נכנסה לספר החוקים.
פקודת הראיות הנוכחית קובעת כי בדין הפלילי, אדם לא כשיר להעיד בבית משפט כנגד קרוב משפחתו מדרגה ראשונה. תכלית הסייג, היא מניעת פגיעה בתא המשפחתי והעמדת אדם במצב בו הוא נאלץ לפגוע בקרוב משפחתו. החוק מונה מספר חריגים לכלל אי-הכשירות. ברשימת העבירות החריגות מופיעות עבירות כגון אלימות, עבירות מין במשפחה ועוד. ההצדקה לחריגים נעוצה באינטרס הציבורי בהעמדה לדין של העבריין, ובכך שמדובר בעבירה בתוך המשפחה, בה יש צורך להגן על הנפגע, ובכך שממילא התא המשפחתי כבר התערער.
יורחבו החריגים לכלל השולל את כשרותם של קרובים להעיד, כך שבמקרה שהקרוב הוא שהתלונן במשטרה (בין אם הקרוב הגיש ראשון את התלונה ובין אם לאו) הוא יהיה כשר ואף חייב להעיד, בין אם הוא הנפגע ובין אם לא, ללא הבחנה לעניין סוג וחומרת העבירה. ההצעה נועדה לאפשר לאדם שהגיש תלונה נגד קרובו, להעיד נגדו.
בנוסף, נקבע שהמונח בני זוג לעניין הפקודה יכלול גם בני זוג הידועים בציבור ולא יכלול בני זוג שנפרדו מתוך כוונה לפרק את חיי המשפחה באופן קבוע. עוד מוצע להרחיב את תחולת החוק לתיקון סדר הדין (חקירת עדים) כך שניתן יהיה להעיד בנסיבות מסוימות עד קטין או חסר ישע המעיד נגד קרוב משפחה שלא בנוכחות הנאשם.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הצורך בתיקון נעוץ במקרים בהם אדם מתלונן כנגד קרובו על עבירה שביצע שאינה מנויה בחריגים והוא לא יכול להעיד נגדו אף אם הוא מעוניין בכך. לעיתים אף לא ניתן בשל כך להעמיד את קרובו לדין, מחוסר ראיות נוספות".
יו"ר ועדת חוקה ח"כ
ניסן סלומינסקי הוסיף: "מוצע לקבוע חריג נוסף ולקבוע כי במקרה בו האדם בחר להתלונן נגד קרובו, הוא יהיה כשר להעיד נגדו. יובהר כי הכשרות להעיד תקום רק מקום בו הקרוב בחר להגיש תלונה במשטרה, ולא במקרה שהוא מסר הודאה למשטרה כשזו ביקשה לגבות ממנו עדות. עוד מוצע לקבוע כי החריג יחול בין אם הקרוב הגיש את התלונה הראשונה בעניין, ובין אם הוגשה כבר תלונה באותו עניין בידי אדם אחר".