חשד לפשיעה לאומנית בכפר ביתילו באזור רמאללה. לפנות בוקר (יום ג', 22.12.15) התקבל דיווח במינהל האזרחי ביהודה ושומרון כי הושלכו רימוני גז אל תוך בית פלשתיני בכפר.
אל תוך אחד הבתים הושלכו שני רימוני גז דרך חלון הבית שנופץ. בבית היו גבר ואישה ופעוט בן 9 חודשים. איש לא נפגע.
אב המשפחה סיפר בראיון ל
ניב רסקין בגל"צ כי "זאת הפעם השנייה שזה קורה בבניין הזה - לשכנים שרפו אוטו". לדבריו, "ב-01:30 בלילה באו
מתנחלים ורשמו על הבית מבחוץ, שברו זכוכית וזרקו שני בקבוקי גז".
כוחות ונציגי המנהל האזרחי הגיעו למקום בעקבות הדיווח, ומצאו כי נגרם נזק לשני בתים סמוכים: על גבי אחד מהם רוססה כתובת "נקמה צ"ש [ד"ש?] עצורי ציון". לתוך הבית השני הושלכו שני רימוני גז דרך חלון הבית שנופץ.
הפעולה נעשתה על-רקע חקירת החשודים ברצח שלושה מבני משפחת דוואבשה בכפר דומא, שזכו לכינוי "עצורי ציון". בשב"כ טוענים להתקדמות משמעותית בפרשה שאף תאפשר הגשת כתבי אישום, אך במקביל נטען כלפי השב"כ כי הוא מענה את העצורים.
אתמול פורסמו ברשתות החברתיות איומים על חייו של שופט בית משפט השלום בפתח תקוה ארז נוריאלי, שדן בעניינים של חלק מהחשודים והאריך את מעצרם. שמירה הוצבה על ביתו. גם אמש הפגינו פעילי ימין מול ביתו של השופט, הניפו שלטים כגון "שופט חסר לב", "נאצי", "בוגד" ו"ציוני ארור".
עו"ד אביעד ויסולי, המייצג בהתנדבות את העצורים, פנה ליו"ר ועדת החוקה
ניסן סלומינסקי, ואמר כי הוא נחרד מגילויי ההתעללות המערכתית בהם להודות בפשעים שלא ביצעו. ויסולי ביקש מסלומינסקי לכנס את הוועדה בראשותו לדון בנושא. הוא פירט בפניו התעללויות לכאורה באחד העצורים:
- העצור ח. (בן 18 וחודשיים) נחקר מיום שישי בצהריים ועד יום שני לפנות בוקר ברצף. כ–60 שעות ללא שינה! החוקרים שלחו אותו כל 10 דקות לרחוץ את פניו והוא ציית להם, עד שזה פשוט לא עזר והוא נרדם לחלוטין. החוקר המכונה "ברונו" חבט בבטנו. החוקר המכונה "דדי" העיף את ראשו לאחור עד הוא הקיא ושלושה ימים כאב לו הצוואר מכך. כדרך קבע הוא "התרגל" לכך שהחוקרים מכים אותו "מכות קטנות" בראשו. החוקרים הכריחו אותו לעבור שתי בדיקות פוליגרף, לפני שניתן לו להיוועץ עם עו"ד. מאז שהוא פגש עו"ד (לאחר שלושה שבועות במעצר), הפסיקו לחקור אותו.
לדבריו, אחרי כאלה עינויים מודים העצורים בפשעים שביצעו אף לפני שנולדו, וככל שיהיו הודאות כלשהן, ספק רב אם אלה תהיינה קבילות משפטית.
עוד כתב כי שלושה חשודים שנטען כי נחקרו בעינויים, שוחררו ועתה המערכת מודה כי לא היה להם כל קשר למעשה. "מי יחזיר לחייהם את ימי המעצר במרתפי השב"כ? מי ישיב להם את בריאותם הנפשית? מי יתן להם מחדש את שמם הטוב שהוכפש בצורה מבחילה ביותר, על לא עוול בכפם?", שאל.
עו"ד ויסולי מלין כי ההתעמרות בעצורי דומא הגיעה מהרמות הגבוהות ביותר במשרד המשפטים, אשר אישרו הפעלת "אמצעים מיוחדים", שהיא ביטוי מכובס לעינויים פיזיים ונפשיים ולמניעת פגישות עם עורך דין עד לקצה הגבול הקבוע בחוק, כלפי קטינים שאף לא אחד מהם יכול להיחשב כ"פצצה מתקתקת". הוא הביא מדבריו של עו"ד
רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים ["
מקור ראשון", 17.12.15], שאושר לשב"כ להשתמש ב"אמצעים מיוחדים" כנגד 7 מתוך כ–341 מחבלים שנעצרו. מנגד, משרד המשפטים אישר לשב"כ להשתמש באמצעים מיוחדים כנגד כמעט כל "עצורי דומא" אשר חלקם הגדול קטינים. "אין ספק כי מדובר ב'אכיפה בררנית' מקוממת ופסולה לחלוטין. אכיפה בררנית כזו, כשלעצמה, יכולה להביא לזיכוים, אף אם היה בסיס סביר כלשהו לאישומם – ואין כזה".
עוד הוסיף כי גם בתי המשפט "תרמו" את חלקם להפליה לרעה של "עצורי דומא". "מערכת בתי המשפט סירבה לפתוח תיקים בבקשות שהגשתי בשם העצורים שאותם אני מייצג, סירבה לקיים דיונים, כשקיימה דיונים סירבה לזמן את העצורים לדיון בעניינם, פתחה תיקים במספרים פיקטיביים כדי שאלה יאבדו במערכת ולא העבירה אלי החלטות שיפוטיות שניתנו בבקשות שהעברתי. במישור המנהלי והשיפוטי מפנה מערכת בתי המשפט כתף קרה בכל הנוגע להפרות זכויותיהם החוקיות של העצורים.
ויסולי גם משמיע טענות כלפי השב"ס והמשטרה שלדבריו "'תורמים' את חלקם בהתעללות בעצורי דומא. על-אף שחוק המעצרים קובע כי האחראי להחקירה חייב לאפשר לעצור להיפגש עם עורך דינו ללא דיחוי, רק בשלוש מתוך שש הפעמים שהגעתי לבית המעצר 'קישון' אפשרו לי לפגוש עצורים אותם אני מייצג ואשר היו מאושפזים שם. רשימת התירוצים למניעת המפגשים עם העצורים (שאינם מנועי פגישה עם עו"ד) היא אין-סופית. למעשה יש עצור, קטין, שאני מייצג מזה חמישה ימים, אשר נמצא במצב נפשי קשה (אפילו על-פי עדות חוקרו מהשב"כ) ולא ניתן לי עד עתה לראותו, חרף כל בקשותי".
השב"כ התיר לעו"ד
איתמר בן-גביר לפגוש את מרשו העצור בפרשה. גם במקרה זה התלונן העצור על מסכת עינויים קשה במטרה לשבור את רוחו ולהביאו להודות במעשה שלא ביצע.
