849,245 אלף ילדים חיים היום בעוני, 31% מכלל אוכלוסיית הילדים. בשנת 2014 מעט שיעור הילדים החרדים העניים מ-66.8% ב-2013 ל-67.3%. גם 23.5% מילדי העולים מוגדרים מתחת לקו העוני - כך עולה בפרסום השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל" שהוגש (יום ה', 24.12.15) לנשיא ריבלין על-ידי המועצה לשלום הילד.
מהנתונים עולה כי בסוף שנת 2014 חיו בישראל 2,739,500 ילדים, אלה מנו 33.0% מכלל האוכלוסייה, ובתוך 44 שנה מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו ויותר מ-1,183,000 ל-2,739,500.
בשנת 2014 חיו בישראל מעל מיליון משפחות עם ילדים (1,117,988). לרוב המשפחות בישראל (82.6%) יש עד שלושה ילדים, ל-17.3% מהמשפחות יש ארבעה ילדים ויותר. בשנת 2014 8.5% מכלל הילדים בישראל (234,134) חיו במשפחות בראשן הורה חד הורי.
העלייה הגדולה באחוז הזכאים לבגרויות - בקרב הדרוזים אחוז הזכאים לבגרות בתשע"ד במגזר היהודי היה 58.7%, במגזר הערבי-47.8%, במגזר הדרוזי-61.8% ובמגזר הבדווי בנגב-30.3%. בקרב הדרוזים נרשמה העלייה הגדולה ביותר באחוז הזכאים לבגרות מאז תשס"ב (2001/02) מ-39.8% ל-61.8%.
בשנת 2013 במגזר הערבי אחוז הנבחנים בבחינות בגרות (92.0%) היה גדול יותר בהשוואה למגזר היהודי (82.3%) אך אחוז הזכאים לתעודת בגרות ובייחוד אחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, היו נמוכים יותר.
היישובים הבולטים באחוז הגבוה יחסית של הזכאים לבגרות מקרב בני ה-17 ביישוב בהשוואה לממוצע הארצי – 52.7%: תל מונד (94.3), קדימה-צורן (90.0), שוהם (88.9), רעננה (87.7), אור עקיבא (86.0), מזכרת בתיה (85.8), טירת הכרמל (84.3), יבנה (82.4), מודיעין-מכבים רעות (81.3), בית ג'ן (80.4), הוד השרון (79.1), גבעת שמואל (78.6), רמת השרון (78.4), ראשון לציון (76.9), קריית ביאליק (76.5), הרצליה (75.8), קריית מוצקין (75.2), קריית אתא (74.8), גן יבנה (74.2), אבן יהודה (73.9).
מכורים לסמארטפון ולאינטרנט כמחצית מבני הנוער הצהירו כי הם בודקים מה חדש ברשת האינטרנט תוך 15 דקות מהרגע שהתעוררו בבוקר. 134.46.0% אחוז מבני הנוער בגיל 12-17 גולשים- ברשת האינטרנט 4 שעות ויותר ביום (
- גלישה באמצעות מחשב או סמארטפון, כולל גלישה ברשתות חברתיות, ווטסאפ, אינסטגרם, אתרים.
שש הוא הגיל הצעיר ביותר שבו קיבלו ילדים את הטלפון החכם. לרוב הילדים יש טלפון חכם מגיל 9. השימושים השכיחים ביותר של ילדים בגיל 8-15 בטלפון החכם הם וואטסאפ ומשחקים ודיבור.
כמעט שליש מההורים דיווחו כי הם אינם מגבילים את בני הנוער בגלישה ברשת. בקרב בני הנוער תחושת היעדר גבולות בשימוש ברשת גבוהה אף יותר (39.0%). בולט הפער בין הורים לילדים ביחס לדיווח על הגבלות השימוש ברשת האינטרנט, הורים דיווחו על יותר הגבלות ביחס לדיווח ילדיהם.
גידול משמעותי בילדים המגיעים לחדר מיון במרוצת שנת 2014 הגיעו לחדרי מיון 592,267 ילדים! (גידול ב-22.4% מאז 1995). למעלה מ-20.4% מהילדים שפנו לחדרי מיון בבתי החולים ב-2014, אושפזו (חמישית מהילדים). בתי החולים הבולטים במספר הילדים שפנו ב-2014 לחדרי המיון שלהם הם שניידר בפתח תקוה (54,477 פניות) וסורוקה בבאר שבע (54,091 פניות).
ב-2014 סיבת הפנייה השכיחה ביותר לחדרי המיון הייתה מחלה (64.7%) היתר פנו עקב היפגעות (טראומה) - 35.3%.
1.9% מתלמידי כיתות א' ו- 3.5% מתלמידי כיתות ז' סובלים מתת משקל. תופעת תת משקל שכיחה בכל המגזרים בכיתה ז' יותר מאשר בכיתה א'. היא בולטת בעיקר בקרב תלמידי המגזרים החרדי והבדווי.
ירידה בשיעור התיקים שנפתחו לקטינים במשטרה שיעור התיקים שנפתחו לקטינים ב-15 השנים האחרונות ירד מ-45.0 תיקים (לאלף בני נוער) בשנת 2000 ל-32.2 תיקים (לאלף בני נוער) בשנת 2014. בהשוואה לעשור האחרון הירידה עוד בולטת יותר, מ-55.3 תיקים (לאלף בני נוער) ב-2005 ל-32.2 תיקים (לאלף בני נוער) ב-2014. ירידה ב-32.6%.
בשנת 2014 נפתחו 26,216 תיקים במשטרה לקטינים. מהם 71.2% (18,653) היו תיקים פליליים ו- 28.8% (7,563) הסתיימו באי-תביעה.
גוברת האלימות כלפי קטינים בתוך המשפחה בשנת 2014 מתוך 3,895 תיקים שנפתחו בגין עבירות שנעברו נגד ילדים בתוך המשפחה, כ-92% תיקים נפתחו בגין עבירות נגד גוף האדם וכ-10% תיקים נפתחו בגין עבירות מין.
מאז 1998 ועד ל-2014 הלך וגדל מספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים. מ-6,370 ב-1998 ל-12,082 ב-2014 – גידול של 89.7%.
בנת 2014 ב-1.5 אחוז ממשקי הבית בישראל ילדים נפגעו מאלימות (איום, חטיפת תיק או חפץ כלשהו, מכות, דקירות וכד'). 30.0% מהם דיווחו למשטרה, ומתוכם 42.0% הגישו תלונה.
ב-2014 מספר התיקים הפליליים שנפתחו לבגירים בגין אלימות כלפי קטינים במשפחה הלך וגדל מאז 2009 (2,882 לעומת 1,678 בהתאמה). 77.1% מן התיקים הפליליים שנפתחו במשטרה ב-2014 נפתחו בגין אלימות במשפחה כלפי קטינים יהודים, 20.0% נגעו לעולים, ו- 20.6% נפתחו בגין אלימות כלפי קטינים ערבים. (
לוח 13.4).
כרבע מבני הנוער קיבלו תמונה חושפנית 406מהנתונים עולה כי כרבע מבני הנוער קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים בדוא"ל או בטלפון הנייד. אחוז זה גבוה בגיל 16-18 יותר מאשר בגיל 13-15, ואצל בנים יותר מאשר אצל בנות. רק 3.0% דיווחו כי הפיצו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים.
43.0% מבני הנוער בגיל 12-17 עשו שיתוף, לייק או הפיצו תמונה ברשת נגד מישהו. יותר מרבע מהם עשו זאת בחצי השנה האחרונה.
קרוב לרבע (23.9%) מבני הנוער נפגעו מפשיעה או בריונות ברשת. אחוז הבנות שדיווחו כי נפגעו מפשיעה או בריונות ברשת גבוה מזה של הבנים, הדבר בולט בעיקר כשמדובר בהטרדה מינית.
40.6% מקרב בני הנוער שנפגעו מפשיעה/בריונות ברשת האינטרנט סיפרו על כך לחבר, 29.2% סיפרו להורה, 9.4% סיפרו למורה, 2.1% פנו למשטרה. לעומת זאת 39.6% שנפגעו ולא סיפרו על כך לאיש.
שליש מהפסקות הריון לנערות - הריון מחוץ לנישואין בין 2005 ל-2013 שיעור הנערות עד גיל 19 שפנו לוועדות להפסקת הריון קטן (מ-9.6 לאלף ל-6.0 לאלף) עם זאת מספר הפסקות הריון הקודמות (שלא בפעם הראשונה) גדל במקצת מ-12.7 ל-14.4. הירידה חלה בעיקר בקרב בנות ללא סיווג דת.
בשנים 2005-2013 רוב רובן של הנערות עד גיל 19 שפנו לוועדות להפסקת הריון היו רווקות. לרובן לא היו הפסקות הריון קודמות.
ב-2013 יותר משני שלישים מן הנערות עד גיל 19, שאושרה להן הפסקת הריון, קיבלו את האישור כיוון שהיה זה הריון מחוץ לנישואין. יותר מרבע קיבלו אישור בגין גיל האישה.
ישראל דורכת במקום ד"ר יצחק קדמן, מייסד ומנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד אמר בתגובה לדוח: "ישראל דורכת במקום מבחינת מצב הילד וכשדורכים במקום נותרים מאוחר. לא הורדנו את שיעור הילדים העניים, לא העלנו את שיעור הזכאים לבגרות, לא צמצמנו פערים בין ילדים, לא הפחתנו את המספר העצום של תאונות הילדים, לא צמצמנו את ההתעללות בילדים, אך גם לא חשפנו יותר מאשר קצה הקרחון של הבעיה. יש יותר מידי מצוקות ופחות מדי מענים, בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, אכיפת החוק וההגנה על ילדים. בארבעים השנה האחרונות גדל מספר הילדים ב120% האם גדל מספר העובדים הסוציאליים, היועצים בבית הספר, רופאי הילדים, עובדי קידום נוער, אחיות בתי ספר, פסיכולוגים ופסיכיאטרים בשיעור דומה או קרוב? התשובה היא לא. הגיע הזמן להתעשת, להשקיע בילדים, לראותם כנכס ולא כנטל ולהבטיח כי ילדות מאושרת תהיה נחלתם של כל הילדים בישראל, לא רק של רובם".
נשיא המדינה בהתייחס לשנתון: "אסור להתעלם ממעגלי עוני, מצוקה וסיכון, במיוחד בחברות סגורות - ילד עני הוא ילד עני, ילד רעב הוא ילד רעב, ולא משנה אם הוא חרדי, ערבי, או חילוני״
ח"כ
רויטל סויד יו״ר השדולה למאבק באלימות ברשת, הגיבה על דוח: ״הנתון שכל ילד רביעי הוא נפגע הרשת זו אזעקת צבע אדום לחברה. חייבים להתעורר עכשיו ומהר וליצור עבור ילדנו כיפת ברזל לפני שיהיה מאוחר מדי חייבים למנוע את ההתאבדות הבאה של ילד או נער נפגע הרשת. שר החינוך בנט אני קוראת לך לקחת אחריות. אתה מתחמק מהתמודדות עם התופעה ובמשמרות שלך ילדים ישלמו המחיר״.
