היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, הורה לשלב בפקודות הצבא הוראות מפורשות המאפשרות להורים לערוך לבנם טקס קבורה צבאי ללא סממנים דתיים. בן-ארי קיבל את ההחלטה בתגובה לדרישת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון כי צה"ל יאפשר בכל בתי הקברות שלו קבורה אזרחית - חילונית או דתית ליברלית.
בתשובה, אותה שלח (23.12.15) עוזר היועץ, עו"ד עמרי גילה, נאמר כי בהתייעצות עם אגף משפחות והנצחה במשרד ועם אגף כוח אדם בצה"ל נראה שהסוגיה אינה מעוררת קושי משמעותי. מן המכתב לא ברור האם נעשתה התייעצות גם עם חיל-הרבנות הצבאית הראשית, שאינו כפוף לאכ"א אלא מתואם עימו.
ככל הנראה, הפקודות לא יכללו חיוב לתפילת "אל מלא רחמים", לצידוק-הדין, לפרק תהלים ולאמירת קדיש, שכיום נאמרים בידי חזן צבאי. עם זאת, ייתכן שהצבא יתעקש על כך שרב צבאי יוודא שהקבורה עצמה מתבצעת לפי ההלכה.
מנכ"ל העמותה אורי רגב אמר כי תהיה זו ללא ספק פריצת דרך שתאפשר למשפחות לקבור את יקירהן בהתאם לאמונתן ואורחות חייהן". עם זאת, הזכיר רגב ששר הביטחון לשעבר
שאול מופז הורה כבר ב-1998 לקבוע כללים דומים והדבר לא נעשה עד היום. לדבריו, "חדו"ש מקווה שהפעם הביצוע יקח שבועות ולא עשורים. כן היא מצפה שפקודות יאפשרו לא רק קבורה חילונית אלא גם קבורה דתית רפורמית או קונסרבטיבית, כפי שהדבר מתאפשר בבתי קברות אזרחיים מחוץ לצבא".
חדו"ש גם דורשת שיוסדר באופן מפורש כי חיילים הנחשבים חסרי דת, כגון עולים יוצאי מדינות חבר-העמים, שאמם אינה יהודייה על-פי ההלכה, ייקברו יחד עם החיילים היהודים. "הצבא יכול להחליט אם לקבור את כולם ביחד או שצריך לשם כך לפתוח חלקות לקבורה אזרחית, אשר בהן לא יופלו לרעה חיילים חילוניים, אנשי הזרמים המתקדמים ועולים שאינם יהודים על-פי ההלכה", אמר רגב.
באוגוסט האחרון פנתה חדו"ש לשר הביטחון משה יעלון ולרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט בדרישה להתקין בכל בתי הקברות הצבאיים חלקות קבורה אזרחית-חלופית. במונח "אזרחי" הכוונה אינה ל"לא צבאיות", אלא כמקובל בענייני קבורה לחלקות שבהן תתאפשר קבורה צבאית לא דתית או דתית ליברלית.
העמותה סבורה שהדבר יסייע גם לפתור את המחלוקות הרבות סביב המקום בו ייקברו חיילים שאינם יהודיים בעיני הממסד הרבני, וגם העובדה שכיום אין אפשרות לקבורה חילונית או דתית ליברלית לחיילים עם טקס צבאי. חדו"ש מאיימת שאם דרישתה לא תיענה תעתור לבג"ץ.
צה"ל נוהג לקבור חללים גויים מעבר למחיצה, במרחק של שני מטר לפחות מחללים יהודים, כדרישת ההלכה. לפני כ-20 שנים כשהתברר שסמל לב פיסחוב, שנורה למוות מאש מחבלים, הובא לקבורה ליד גדר בית העלמין הצבאי בעירו. בעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה, הורה ראש הממשלה ושר הביטחון דאז,
יצחק רבין, להוציא את ארונו של פיסחוב ולקבור אותו מחדש יחד עם יתר החללים. במקרים מאוחרים יותר נקברו חללים שהרבנות הצבאית לא הכירה ביהדותם במרחק משאר הקברים ומעבר למחיצה סמלית.
הצעות חוק שמבקשות לחייב קבורת חיילים לא-יהודיים בחלקות רגילות שהעלו חברי הכנסת
אלעזר שטרן ו
מרב מיכאלי לא התקבלו. הורים שכולים דתיים הודיעו מצידם שהם מתנגדים להצעות החוק האלו בטענה שהדבר מנוגד להלכה. הם הזהירו שהדבר יאלץ אותם להוציא את גופות ילדיהם מחלקות הקבורה הצבאיות.
על-פי פקודות הצבא, הרבנות הצבאית שולטת בקבורת חיילים יהודים. לכן בבתי העלמין הצבאיים, דוגמת הר הרצל וקרית שאול, נערכים רק טקסים על-פי ההלכה. הורים המעוניינים לערוך לילדיהם טקס חילוני או דתי ליברלי רשאים לקבור אותו בבית קברות שאינו צבאי. נשללת מהם האפשרות לטקס צבאי, הכולל מרכיבים כמו נשיאת הארון, הנחת זרים טקסית, משמר
כבוד והספד רשמי. חדו"ש טוענת שהדבר נוגד את סותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ומהווה כפייה דתית.
בניגוד לפקודות הצבאיות, חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית קובע כי "אדם זכאי להיקבר על-פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי אם בחר בכך". החוק קובע גם אפשרות להקצות חלקות אזרחיות בבתי עלמין בהם מתקיימת קבורה כהלכה.
