גסוּת רוח משפיעה על אנשים לרעה גם כשהיא מגיעה במנות קטנות. זלזול, בוז וחוסר רגישות לא רק מעציבים את האדם אלא גם פוגעים בתפקודו בהיבטים של זיכרון, ריכוז, תשומת לב לפרטים, פתרון בעיות וביצוע משימות קוגניטיביות שונות - כל עולה במחקר חדש שנערך על-ידי פרופ' אריק ריסקין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי בני ציון.
המחקר האמור, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Pediatrics, מגלה כי גסות רוח, גם בגילויֵיה המתונים, פוגעת פגיעה דרמטית בתיפקודו של הצוות הרפואי. פגיעה זו, שחומרתה גדלה במצבי לחץ, ניכרת באיכות הטיפול, ברמת האיבחונים ובכישוריו הטכניים של הצוות.
ספגו "שטיפה" במחקר השתתפו 24 צוותים רפואיים מארבע פגיות, שהוזמנו לסדנת הדרכה בנושא team reflexivity (תחקיר מבוסס שיקוף צוותי) ככלי לשיפור איכות הטיפול. הסדנה בחנה תרחיש של טיפול בפג שמצבו התדרדר באופן פתאומי בשל דלקת נמקית במעי. תרחיש זה חייב את המשתתפים לזהות ולאבחן את ההידרדרות ולבצע טיפול הכולל החייאה. הוסבר להם כי מומחה מארה"ב יצפה בהם מרחוק (באמצעות מצלמה), ומדי פעם יעיר ויְיַעֵץ להם בטלפון.
חצי מהצוותים קיבלו במהלך הסימולציה הערות מפיו של מומחה נייטראלי, שדיבר באופן כללי על חשיבות האימון והתרגול באמצעות סימולציות. שאר הצוותים ספגו "שטיפה" ממומחה גס רוח, שכלל לא התייחס לסיטואציה הספציפית ולביצועיהם אלא רק ביקר בתקיפות את "רמת הרפואה הירודה" בישראל. הסימולציות תועדו בווידאו והועברו לשופטים, שהעריכו את ביצועי הצוותים לפי קריטריונים מוגדרים: יכולות אבחנתיות, ביצוע פעולות ופרוצדורות והתנהגויות הנוגעות לשיתוף מידע ולבקשת עזרה. השופטים כמובן לא ידעו מה זהות המשתתפים (שפניהם טושטשו) ולא מה אופיו של המומחה שנחשפו אליו - האם הוא מנומס או גס רוח.
ניתוח התוצאות העלה מסקנות מובהקות. "צוותים שנחשפו לגסות רוח הפגינו יכולות נמוכות יותר בכל מדדי התפקוד," אומר פרופ' ריסקין. "מחקר זה מוכיח שגסות רוח פוגעת בבטיחות המטופלים, ועל אחת כמה וכמה בפגיות ובמחלקות טיפול נמרץ, שבהן כל טעות קטנה עלולה לגרום נזק עצום".
