הקלה בעונש אם המאסר יסכן חיים

בית המשפט רשאי לסטות כלפי מטה ממתחם הענישה במקרים נדירים, בהם הנאשם חולה והמאסר יסכן את חייו - קובע לראשונה (יום ג', 29.12.15) בית המשפט העליון. בשל סיבה זו, החליט השופט עוזי פוגלמן לשלוח את ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, לעבודות שירות ולא למאסר בפועל על חלקו בפרשת הולילנד שנחשפה ב-News1. תיקון 113 לחוק העונשין קובע דרך סדורה לגזירת העונש, ובין היתר מחייב את בית המשפט לקבוע מתחם ממנו הוא רשאי לסטות כלפי מטה רק משיקולים של שיקום. מסיבה זו סבר השופט המחוזי דוד רוזן, שאין הוא יכול להקל בעונשו של לופוליאנסקי וגזר עליו שש שנות מאסר בפועל, תוך שהוא מפנה אותו לוועדת השחרורים כדי שזו תביא בחשבון את מצבו הבריאותי הקשה. פוגלמן אומר, שחריגה זו נובעת מהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. "קביעת חריג מסוג זה נגזרת מחובתו של בית המשפט לשמור על מידתיות בענישה, חובה שהיא פועל יוצא מהשפעת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו על הוראות דיני העונשין. כידוע, חוקי היסוד וזכויות האדם שעוגנו בהם מקרינים על כל ענפי המשפט ומשפיעים על תפיסות היסוד הנהוגות במסגרתם, קל וחומר בבחינת הסדרים משפטיים שהתקבלו לאחר חקיקתם. הדברים חשובים במיוחד בתחום המשפט הפלילי אשר 'יותר מכל ענף משפטי אחר, קשור קשר אמיץ לחרותו האישית של הפרט'". לדעת פוגלמן, "עקרון המידתיות בענישה, שעקבותיו ניכרים לא אחת באופן שבו הותווה שיקול הדעת השיפוטי בקביעת העונש במסגרת התיקון, על השלבים השונים הקבועים בו, צריך להנחותנו גם באותם מקרים חריגים וקיצוניים שבהם ראוי יהיה - בגדר הדין הקיים וכל עוד לא שונה - לחרוג ממתחם הענישה נוכח שיקולי צדק". לאחר שהוא מזכיר את האפשרות לסטות מן המתחם משיקולי שיקום, ממשיך פוגלמן: "כך ראוי שנעשה, במקרים חריגים, גם לגבי חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם במצבים שאינם נופלים לחריג השיקום. להשקפתי, בסוג כזה של מקרים לא ניתן להלום מצב שלפיו ייכפה על בית המשפט לגזור עונש בלתי מידתי. "עם זאת, יודגש ויודגש היטב: פתח זה שאנו פותחים כאן לטובת חריגה ממתחם העונש ההולם - פתח צר הוא. פתח זה ראוי לו להיות מוסדר בחקיקה ראשית, אך בהעדר הסדר כאמור, אין מנוס מהתווייתו בדרך פסיקתית כנגזרת של הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, המחייבות כמובן גם את הרשות השופטת". לצד זאת שב פוגלמן ומדגיש: "כאשר עסקינן במצב רפואי, ככלל, הנחת המוצא היא כי גורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר ערוכים לטפל באסירים במצבים רפואיים שונים, כולל כאלה שאינם פשוטים כלל ועיקר. את מצבו הרפואי של מי שהורשע בדין יש לאזן עם שיקולים רלוונטיים אחרים, ובכלל אלה הסיכון שנשקף לציבור ממנו. אין אפוא בדברינו אלה משום קביעת כלל שלפיו טענה לקיצור תוחלת חיים נושאת בצידה, מניה וביה, חסינות מפני עונש מאסר בפועל".