לראשונה ייקבעו בחוק תקופות לשמירת מוצגים ששימשו במשפטים פליליים, וזאת בעיקר לצורך בקשותיהם של מורשעים למשפטים חוזרים. משרד המשפטים הפיץ (יום ה', 31.12.15) תזכיר חוק בנושא.
"הצעת החוק קובעת תקופות לשמירת מוצגים בהתאם לחומרת העבירה וחומרת העונש שהוטל על הנידון. ההנחה היא שככל שהעבירה חמורה יותר והעונש שהוטל על הנידון חמור יותר, כך האינטרס לשמר את האפשרות לבחינת בקשה לעריכת משפט חוזר בעתיד רבה יותר ומצדיקה את הקצאת המשאבים הכרוכה בשמירת המוצגים לתקופה ממושכת", מסביר המשרד.
"מוצג" מוגדר בהצעה כחפץ אשר תפסה או יצרה המשטרה במהלך החקירה, וכן ראיה שהוצגה לבית המשפט בידי הנאשם. ככלל, יישמרו הראיות בידי תחנת המשטרה שביצעה את החקירה, אם כי ניתן יהיה לשמור במכון לרפואה משפטית מוצגים שנוצרו בו.
בעבירות הקלות יישמרו המוצגים עד למועד בו פסק הדין הפך לחלוט. בעבירות מסוג פשע יישמרו המוצגים עד ליום שחרורו של המורשע מבית הסוהר (שחרור פיזי, גם אם הוא אסיר ברישיון העשוי לשוב לכלא אם יפר את תנאי השחרור). אם נגזרו על הנאשם 15 שנות מאסר ומעלה, יישמרו המוצגים שלוש שנים לאחר שחרורו.
בית המשפט שיחליט בנוגע לשמירת המוצגים יהיה זה שדן בתיק העיקרי, אם כי לא בהכרח אותו מותב. הנידון יוכל לבקש לשמור מוצגים לתקופה ארוכה יותר, "מטעמים מיוחדים בנסיבות המקרה". המשטרה תוכל לבקש אישור להשמדת מוצגים מוקדם יותר מהקבוע בחוק, בנסיבות המפורטות בו ובהם הודאת הנידון או הסכמתו להשמדת המוצג.
עוד מוצע לקבוע, כי מוצג שהוא מסמך יישמר לפי חוק הארכיונים, שכן עשוי להיות בו עניין לחוקרים בעתיד. במקרה של סתירה בין החוק המוצע לבין חוק הארכיונים, יישמר המסמך לתקופה הארוכה שבין השתיים. לבסוף נקבע, כי אותן הוראות יחולו על כל הרשויות החוקרות, שיהיו אחראיות לאחסון המוצגים מחקירותיהן.