העליון שכח את בקשת המדינה לראיות נוספות נגד אולמרט

בית המשפט העליון שכח את בקשת המדינה לגבות ראיות נוספות בעניינו של אהוד אולמרט בערעור בפרשת הולילנד, ראיות שלגישת המדינה עשויות היו להביא לדחיית מלוא ערעורו. השופט ניל הנדל קבע בטעות, כי בקשה שכזו לא הוגשה - וממילא גם לא ניתנה כל החלטה בעניינה. כך עולה מבדיקת News1. מדובר בראיות שהגיעו לידי המדינה לאחר ששולה זקן חתמה על הסדר טיעון והפכה לעדת מדינה, ובמרכזן - הקלטת שיחותיה עם אולמרט לאורך משפט הולילנד. בשיחות אלו, שהושמעו באותם ימים בדיון בפרשת טלנסקי, לוחץ אולמרט על זקן שלא לחתום על הסדר טיעון במשפט הולילנד ומבטיח לה תמורה משמעותית. זקן אכן לא מסרה עדות אמת מלאה במשפט הולילנד, בטרם נחתם ההסדר עימה. בנוגע לסיוע שהעניק שמואל דכנר ליוסי אולמרט, היו בפיה שני נתונים משמעותיים אותם לא אמרה. האחד: היא אישרה את דבריו של דכנר, לפיהם סיפר לה שאולמרט ביקש ממנו לסייע ליוסי ושהיא הגיבה בכעס, באומרה שעל אולמרט לדאוג תחילה לחובותיו-שלו. השני: זקן סיפרה, כי קישרה בין אולמרט לבין דכנר, והראשון הודה לאחרון על סיועו ליוסי. המדינה התייחסה לראיות אלו בעיקרי הטיעון שהגישה בתשובה לערעורו של אולמרט. בדיון שהתקיים בערעור ב-4.12.14 העירו שופטי בית המשפט העליון, כי על המדינה להגיש בקשה מסודרת - והיא עשתה זאת ב-31.12.15 בחתימתם של פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי שויקי, ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ג'ואי אש.

הקלטות ותכתובת דוא"ל

הבקשה מתייחסת לראיות נוספות בשתי הפרשות בהן הורשע אולמרט בבית המשפט המחוזי בתל אביב: קבלת 60,000 שקל מדכנר (דרך זקן ואורי מסר) לכיסוי גרעונותיו מקמפיינים לבחירות, ו-500,000 שקל שנתן דכנר ליוסי אולמרט. בנוגע לכיסוי הגרעונות נאמר בבקשה: "עסקינן בהקלטות בהן נשמעים משוחחים זקן, אולמרט ואחרים, בהקשר הרלוונטי לאישום דנן. מן השיחות עולה לכאורה, התנהלות פסולה של המשיב במהלך החקירה והמשפט, אשר נועדה למנוע מזקן למסור גרסה המפלילה אותו. השיחות גם מדברות ישירות על הנושא העובדתי שהיה שנוי במחלוקת. שיחות אלו, יש בכוחן, לגישת המבקשת, כדי לשפוך אור על הרקע לגרסאותיה השונות של זקן בחקירותיה ולתמוך בהרשעתו של המשיב באישום זה". בנוגע ליוסי אולמרט מסרה המדינה, כי מדובר בתכתובת דוא"ל בין זקן לבין סניגורה, עופר ברטל, ב-2.7.12 - שעות אחדות לאחר עדותו של דכנר בחקירה הראשית על פרשה זו. בבקשה לא נחשף תוכנה של התכתבות זו, אך כפי שפורסם ב-News1, זקן אישרה בה את דבריו של דכנר בעדותו בנוגע לבקשתו של אולמרט לסייע לאחיו. המדינה הוסיפה ואמרה: "מדובר בראיות מהותיות הרלוונטיות ללב השאלות שבמחלוקת בשני האישומים, אשר לא היו (ולא יכלו להיות) בידי המבקשת בשלבים מוקדמים יותר של ההליך. כזכור, הראיות הכלולות בבקשה השנייה הגיעו למבקשת רק לפני זמן קצר. בנוסף, מדובר במקרה בו עוצמת האינטרס הציבורי במיצוי ההליך במשפט המסוים היא גבוהה ומשמעותית. "...החשש מפני מצב בו הרשעתו של נאשם תיהפך על-ידי ערכאת הערעור בהסתמך על חומר הראיות שהוגש בערכאה הדיונית, כאשר קיימות בנמצא ראיות מהותיות שיש בכוחן להאיר עוד את התמונה העובדתית ולסייע בבירור האמת - ראיות שלא הוגשו לבית משפט קמא שכן לא היו באותה עת בידי המדינה, עשוי, במקרים מסוימים וחריגים - להצדיק מתן היתר למדינה להגיש ראיות נוספות בערעור, לשם עשיית צדק".

ההגנה: שיהוי בלתי מוצדק

סניגוריו של אולמרט, בראשותם של נוית נגב ואלי זהר, התנגדו לבקשה. לדבריהם, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן הראיות היו בידי המדינה שמונה חודשים לפני כן. "נוצר אפוא מצב דברים בלתי ראוי בלשון המעטה, לפיו המבקשת משהה את בקשתה לקבלת ראיות חדשות כדי לאמוד את סיכויי קבלתו של הערעור, ורק לאחר שהיא שומעת את כל טענותיו של המשיב, בכתב ובעל-פה, כמו גם את התייחסויותיו של בית המשפט הנכבד במהלך הדיון בעל-פה בערעור - מקבלת החלטה אם להגיש את הבקשה אם לאו", טענו. עוד אמרה ההגנה כי המדינה ביקשה להחזיר את זקן לדוכן העדים בסופו של משפט הולילנד, אך בקשתה נדחתה בידי השופט דוד רוזן - ולכן לא מדובר בבקשה להגשת ראיות חדשות, אלא בבקשה להוסיף בשלב הערעור ראיות לא התקבלו בשלב הדיוני. המדינה יכלה להשיג את הקלטות עוד בזמן הדיון במחוזי, ולכן לא מתמלא תנאי בסיסי להגשתן בערעור - נטען. ואילו תכתובת הדוא"ל אינה ראיה מוחצת ואינה יכולה להשפיע על תוצאות המשפט.

הנדל: המדינה לא ביקשה

למרות שכאמור המדינה הגישה בקשה וההגנה אף הגיבה עליה, קבע השופט ניל הנדל (בעמודים 868-867 לפסק הדין) שבקשה כזו כלל לא הוגשה: "המדינה לא טרחה להגיש בקשה סדורה ומנומקת לצירוף הראיה אף לאחר מכן. בשלב מסוים, כעבור מספר ישיבות, הודיעה המאשימה כי אם יש צורך להגיש בקשה, יש לראות את ההתייחסות בעיקרי הטיעון מטעמה כהגשת בקשה. התנהלות כזו אין להשלים עימה. בהינתן ההשקעה המרשימה של המדינה בניהול ההליך בפנינו, נראה כי דרך העלאת הבקשה לא נעשתה מתוך שכחה או רשלנות. הוספת ראיה בערעור היא בגדר חריג, ויש סדרי דין ברורים המכתיבים את האופן שבו ניתן לעשות זאת. המדינה לא פעלה על פיהם, גם כאשר הוער לה על כך". לדברי הנדל, "מלבד המחדל הדיוני, נראה כי לא הייתה הצדקה לגופה לקבלת מעין-בקשה כזו בנסיבות התיק דנא, אפילו הוגשה כראוי. כך בהינתן העיתוי, מהות העניין ואולי אף הצורך להחזיר את הדיון לבית המשפט קמא אילו התקבלה הראיה ש'ביקשה' המדינה להגיש על-מנת לאפשר לסנגוריה חקירה בעניינה". אולם הדברים נאמרו כאמור ללא כל דיון בבקשה לגופה ובלא שהתקבלה החלטה מסודרת לגביה. כידוע, בית המשפט העליון זיכה את אולמרט בנושא מאות אלפי השקלים שנתן דכנר לאחיו, לאחר שקבע, כי ישנם תסריטים הגיוניים נוספים, לצד אלו האומרים שאולמרט ביקש את הסיוע או שידע עליו בדיעבד. בשל כך הופחת עונשו של אולמרט משש שנות מאסר לשנה וחצי. עדותה של זקן - על כל הבעייתיות שבה - עשויה הייתה, בסבירות בלתי-מבוטלת, להותיר על-כנה את הרשעתו של אולמרט באישום מרכזי זה.