השנה יצוינו 120 שנים להיוולדו של אורי צבי גרינברג, מגדולי המשוררים העבריים ומחלוציה של התנועה הרוויזיוניסטית. לרגל האירוע, ערך בנו דוד יונתן גרינברג ביקור שורשים ראשון בביליי קאמין, עיירה קטנה שליד לבוב שבאוקראינה בה נולד והעביר אצ"ג את שנותיו הראשונות.
ביקור השורשים של גרינברג, שהתלבט רבות במהלך השנים אם להגיע למקום בו נרצחו בשואה כל בני משפחת אביו הנודע, התקיים מסגרת כנס לימוד FSU בעיר לבוב שבאוקראינה המערבית בהשתתפות מאות צעירים יהודים בהובלת המייסד חיים צ'סלר. במסגרת הכנס הרצה גרינברג בפני עשרות צעירים על פועלו הספרותי והמורשת הפוליטית של אביו, שהיה בין מבקריה הבולטים של תנועת העבודה, מספר שתיים אחרי זאב ז'בוטינסקי בתנועה הרוויזיוניסטית, ונציג תנועת חרות לכנסת הראשונה.
במסגרת הביקור סייר גרינברג במקום בו נחרב בית הכנסת של העיירה, וגם בכנסייה של העיירה עליה הרבה לכתוב אביו, שכיום ננטשה ונזנחה לחלוטין ע"י התושבים שעוד נותרו במקום. במעמד זה דיבר גרינברג על מה שעבר אביו בעיירה, ועל אסון השואה שגבה את חיי משפחתו והותיר חותם בו עמוק שקיבל ביטוי משמעותי הן בשיריו בתור המשורר של המחנה הרביזיוניסטי והן בפועלו הפוליטי.
"ממשפחה של עשרות אנשים אבי נשאר לבד בעולם, כל משפחתו נרצחה" סיפר גרינברג במהלך הביקור, "זהו דבר שאדם אינו יכול להשתחרר ממנו ובטח לא לדבר על עולם אחר, ועל גרמניה אחרת, בייחוד כיום כשאנחנו צופים על יבשת אירופה ורואים את שקיעתה. לאף אחד מאתנו אין זכות למחול, לשכוח או לסלוח".
