גבריאל מיראלי ישלם לאחיו, מיכאל מירלישווילי, 18.5 מיליון דולר במסגרת הסכסוך ביניהם על השליטה בחברת מקסבט, המפעילה בתי קזינו והימורים און-ליין. בית המשפט העליון דחה (יום א', 10.1.16) את ערעורו של מיראלי על תוצאות הבוררות בין השניים.
הבוררות התקיימה בפני הרבנים פנחס ברונפמן, יצחק סגל וחיים והב. במהלכה טען מיראלי, כי חתימתו זויפה על ההסכם שעמד בלב המחלוקת, אך הבוררים קבעו שטענה זו אינה מעלה ואינה מורידה. לאחר הבוררות ביקש מיראלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את הפסק, הן בשל הזיוף הנטען והן בטענה שאחיו השתתף בחתונת בתו של הרב ברונפמן ואף העניק מתנה.
השופטת
יהודית שבח דחתה את הבקשה. היא אמרה, כי הזיוף נגע רק לשניים מדפי ההסכם בעותק שמקורו אינו ברור, והוסיפה שקיימות ראיות הסותרות את טענת הזיוף. עוד אמרה, כי גם מיראלי הוזמן לחתונת בתו של ברונפמן, וכי לא נסתרה עדותו של מירלישווילי לפיה שהה בחתונה רק דקות ספורות והעניק את המתנה הרגילה מבחינתו - 1,000 דולר.
השופט
יורם דנציגר דחה את ערעורו של מיראלי על פסק דין זה. תחילה נדחתה בקשתו של מיראלי להציג ראיות נוספות לקשר הנטען בין אחיו לבין הבד"ץ בו מכהנים הבוררים, לאחר שנקבע, שהראיות היו זמינות כבר במהלך הדיון במחוזי. לגופם של דברים אומר דנציגר, כי אין מקום להתערב בממצאיה של שבח בנושא הזיוף, בין היתר משום שכאמור מיראלי עצמו העלה טענות הנוגדות טענה זו והמלמדות שאכן חתם על ההסכם שבמחלוקת.
דנציגר דחה גם את טענותיו של מיראלי על נוהלי הבוררות. הוא אומר, כי הצדדים הסכימו שלא ינוהלו פרוטוקולים, הבוררים ניהלו אותם כאשר התבקשו ולכן אין מקום לטענה בנושא זה. הבוררים גם פעלו בהתאם לשטר הבוררות כאשר שמעו עדויות במעמד צד אחד וכאשר לא העבירו לצדדים את כתבי בי-הדין ההדדיים.
בנוגע לטענות בדבר משוא פנים של הבוררים אומר דנציגר, כי לא הוכח שהזמנתו של מירלישווילי לחתונה הייתה מן השפה ולחוץ בלבד (כפי שטען). מיראלי גם לא הצליח להוכיח שאחיו העניק תרומות לבד"ץ או שקיים קשר כלכלי פסול בינו לבין הדיינים. פסק הבוררות אינו חף מקשיים - מסכם דנציגר - אך אין הם מצדיקים את ביטולו. מיראלי חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל.
השופטים
סלים ג'ובראן ו
אורי שהם הסכימו עם דנציגר. את מיראלי ייצג עו"ד
נבות תל-צור, ואת מירלישווילי - עוה"ד
גיורא ארדינסט, תומר ויסמן, אריק ברנאייזן ואביב אבנון.
