"אין גוף שלא צריך שיהיה לו נציב קבילות, שהציבור יכול לפנות אליו ושהוא יוכל לבקר את התנהלותו של אותו גוף באופן שישביח את פעילותו. צריך להיות גוף שמפקח על הפרקליטות כפי שקיים גוף שמפקח על השופטים" - דברי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס,
נורית אחיטוב.
בראיון ל"עורך הדין", בטאון הלשכה, מביעה אחיטוב זעזוע עמוק מהחשדות נגד עו"ד
רות דוד, עימה עבדה בפרקליטות. "זה לא הסתדר לי עם אישיותה כפי שאני מכירה אותה. זה קו שבר שלא הייתי מעלה על דעתי שהוא יכול לקרות במוסד בכיר שכזה ובתפקיד בכיר שכזה. אני מקווה ורוצה להאמין שבסופו של יום יוכח אחרת".
אחיטוב יוצאת נגד עיתונאים התוקפים שופטים בלא לקרוא כלל את פסקי הדין, כפי שנעשה לאחרונה לשופט ציון קפאח בעניינו של יניב נחמן. היא מזכירה, שקפאח היה רק אחד משלושת שופטי ההרכב ששלחו את נחמן לשישה חודשי עבודות שירות על אונס, מציינת שהאונס היה במדרג הנמוך ביותר של העבירה ושהפרקליטות חזרה בה מכל האישומים החמורים נגד נחמן. "זו מטרה קלה מדי להטיל דופי בשופט כאשר הוא לא יכול להשיב לכל תוקפיו", מוסיפה אחיטוב.
"תרבות הדיון בשנים האחרונות הפכה לאלימה ולאגרסיבית", אומרת אחיטוב. "אני לא יודעת למה לייחס את זה - האם זה חלק מחולי החברה שלנו, או שמא זה בגלל ריבוי עורכי הדין והרצון שלהם להראות ללקוחות שהם עושים משהו". אחיטוב מפתיעה באומרה, כי הנאשמים התנהגו בדרך כלל בנימוס ואפילו בכבוד לבית המשפט, ו"אם מישהו התנהג לא בנימוס, זה דווקא עורכי דין שדיברו בשפה מאוד בוטה באולם". היא מדגישה, כי מדובר בעורכי דין פרטיים ולא בפרקליטים; בקרב אלו היו מיעוט שהגיעו לדיון לא מוכנים.
אחיטוב עמדה בראש ההרכב במשפטה של
ענת קם, עליה היא אומרת: "ניסיתי להבין את המניעים הנפשיים של קם. ניסו להעביר לנו את התחושה שמעשיה נבעו ממניעים אידיאולוגיים, ואני לא סבורה שזה נבע משם, מכיוון שבשלל המסמכים שהיא צילמה, חלק מאוד מזערי מהם יכול היה להתיישב עם מניעים אידיאולוגיים. לכן אני סבורה שהמעשה נעשה ממניעים פסיכולוגיים של מבנה אישיותי".
