פיצוץ רכב אינו תאונת דרכים

פיצוץ מטען חבלה במכונית אינו תאונת דרכים לעניין הכיסוי הביטוחי - קובע (יום ג', 12.1.16) בית המשפט העליון. ג'לאל מרוח סילאוי נפצע מפיצוץ מטען כאשר החל בנסיעה במכוניתו, ותבע מחברת שירביט תגמולי ביטוח. לאחר שנדחה, פנה לבית המשפט המחוזי בחיפה - שם נדחתה תביעתו בידי השופטת יעל וילנר. ערעורו נדחה בידי השופט יצחק עמית, אשר אימץ במלואו את פסק דינה של וילנר. וילנר קבעה, כי במקרה הנדון קיים קשר סיבתי-עובדתי בין השימוש ברכב לבין הפציעה, אך לא כך לגבי הקשר הסיבתי המשפטי. מבחן הסיכון התחבורתי במשולב עם מבחן השכל הישר מובילים למסקנה, הוסיפה, כי הרכב שימש כ"זירה" בלבד, ולא קיים קשר סיבתי משפטי בין השימוש ברכב לבין הנזק שנגרם. עוד אמרה וילנר, כי חוק הפיצויים לפיצוי נפגעי תאונות דרכים "לא נועד לשמש אכסניה לנפגעי אירועים פליליים". לבסוף נקבע, כי האירוע גם אינו עומד בתנאי החזקה המרבה של התפוצצות או התלקחות של הרכב מאחר שמטען החבלה שהוצמד לתחתית הרכב הוא שהתפוצץ, ולא "רכיב חיוני" של הרכב. עמית אומר, כי לדעתו אין גם קשר סיבתי-עובדתי בין השימוש ברכב לבין פציעתו של סילאוי. לדבריו, "המערער נסע ברכב עת התפוצץ המטען. אין חולק כי נסיעה ברכב עונה להגדרת 'שימוש ברכב למטרת תחבורה', ואין חולק כי נגרמו למערער נזקי גוף. אולם, התפוצצות המטען, ונזקי הגוף שנגרמו כתוצאה מכך, לא אירעו בעקבות השימוש ברכב למטרת תחבורה בבחינת הסיבה בלעדיה אין. "המטען הופעל בשלט רחוק, ללא קשר לנסיעה ברכב. ההפעלה מרחוק של המטען יכולה הייתה להיעשות בכל שלב שהוא, גם כאשר השימוש אינו למטרת תחבורה (לדוגמה, כאשר המערער ממתין בתוך הרכב, עומד ליד הרכב, שוטף את הרכב וכיוצ"ב). במקרה דנן, היחס בין השימוש לבין הנזק אינו יחס של סיבתיות, אלא יחס מקרי". סילאוי חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים נעם סולברג ואורי שהם הסכימו עם עמית. את סילאוי ייצג עו"ד אבי גולדבליט, ואת שירביט - עו"ד חיים הבר.