דיון סוער התקיים (יום ד', 13.1.16) בוועדת הכספים בנושא אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות. זאת לאחר שמשרדי הדתות, האוצר והפנים, הציגו את הקריטריונים שעל-פיהם אמורה לחול חלוקת התקצוב של המועצות בין המדינה באמצעות משרד הדתות לבין הרשויות המקומיות, רטרואקטיבית לגבי שנת 2015.
באופן עקרוני, התקצוב הוא ביחס של 60% מהמדינה ו-40% מהרשויות. אלא שבשנים האחרונות צוות בין-משרדי מגבש המלצות לתקצוב דיפרנציאלי בין הרשויות השונות על-פי קריטריונים של גודל הרשויות, האם הרשות מקבלת מענקי איזון, המעמד הסוציו-אקונומי ועוד. לאחר שקלול יחס, התקצוב נע בין 25% ל-75% בין המדינה לרשויות. המשרד לשירותי דת התחייב לחזור לוועדה במהלך שלושת החודשים הקרובים, כפי שמאפשר החוק, עם אמות מידה לתקצוב המועצות ב-2016.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, דרש מנציגי הממשלה, כפי שדרש עוד בקדנציה הקודמת שלו כיו"ר ועדת הכספים, לקבוע דרך תקצוב אחידה לכל הנושאים: דתות, חינוך, רווחה, תרבות, תחבורה ועוד ולא להחריג את שירותי הדת.
נושא תקצוב המועצות הדתיות נדון באיחור רב, לאחר שתקציב המדינה ל-2015 אושר רק בסוף נובמבר 2015. לאור זאת, נוצר מצב שבו הרשויות המקומיות כבר תקצבו את המועצות הדתיות שלהן על בסיס אמות המידה שהיו תקפות ב-2014 ועתה, מכיוון שרק עכשיו בינואר 2016, המשרד לשירותי דת הביא אמות מידה מעודכנות, יוצא שחלק מהרשויות יאלצו להוסיף מימון למועצות, לאחר שאלו כבר סגרו את תקציב 2015. הדבר עורר זעםב בקרב חברי ועדת הכספים ובקרב ראשי רשויות שהגיעו לדיון. עוד במסגרת אמות המידה ל-2014, הוחרגו ארבע רשויות: אילת, באר-שבע, אשקלון ואשדוד, בשל המצב הביטחוני. עתה באמות המידה החדשות ל-2015, הן נדרשות לממן 75% מתקציב המועצות הדתיות שלהן. גפני, אליו פנו ראשי ארבע הרשויות כמו גם ראשי רשויות אחרים, ביקש להמשיך ולהחריג את אותן רשויות לפחות ב-2015 ולאפשר להן מימון נמוך מצידן למועצות, כל היותר 60%. יש לציין, שמדובר בפער של מיליוני שקלים לכל רשות.
אין סיבה להחרגה הדיון היה סוער במיוחד וראשי הרשויות הטיחו טענות קשות כנגד משרדי הממשלה. הטענות היו הן על הרטרואקטיביות לגבי שנת 2015 והן על האופן שבו נקבעו אמות המידה. חלק מראשי הרשויות טענו שהחישוב של מצבן הסוציו-אקונומי אינו משקף נכונה את מצבן בפועל.
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס: "במצב רגיל החלוקה 60% המשרד/המדינה ו-40% המועצה הדתית, קרי: הרשות המקומית. אך יצרו דיפרנציאציה בין הרשויות המקומיות ו-60:40 רק בחלק, אך התנודה בין 25% עד 75% שנושאות הרשויות הגדולות והחזקות. ההמלצות מגובשות על-ידי צוות מקצועי, שכולל את נציגי המשרד לשירותי דת, משרד האוצר, משרד הפנים, כולל נציגי משרד הפנים המומחים לשלטון המקומי. אמות המידה אושרו ע"י שר האוצר, השר לשירותי דת והן על-ידי ראש הממשלה שעד לאחרונה שימש גם שר הפנים. עתה אנו מבקשים את אישור ועדת הכספים". פלוס ציין לגבי ארבע הרשויות האמורות לעיל, כי "המצב הביטחוני השתנה ואין עוד סיבה להחריגן". עוד אמר: "המסגרת לאישור אמות המידה ל-2015 לכל המאוחר עד 3 חודשים אחרי 1 בינואר. בהמשך נדון על 2016. תופרים את החליפה על-פי נתונים בזמן אמת. דירוג סוציואקונומי של רשות יכול להשתנות".
מנהל אגף תכנון ותקצוב במשרד הדתות, יחזקאל כהן: "אנחנו בונים את תקציב המועצות הדתיות 100% לכל מועצה ורק לאחר-מכן יש את הדיפרנציאליות בין המועצות מי משתתף יותר ומי פחות ובסה"כ אנחנו מחויבים על-פי החוק לשמור על העיקרון של 60%:40%".
יו"ר ועדת הכספים גפני: "הכנסת אישרה שב-2014 התקציב יהיה על-פי 60:40 במחוז צפון ודרום ושבכל מקרה, שיעור ההשתתפות לא יעלה על 60% ועכשיו אותן 4 רשויות יתנו 75% לאחר שכל השנה הן נתנו 60%. הן הוחרגו ועתה מטילים עליהם עלות תקציבית כבדה אחרי שהתקציב ל-2015 כבר נסגר".
אמות המידה לא יובאו לאישור ראשי רשויות שנכחו בדיון כמו גם נציגי פורום ה- 15 (15 הערים החזקות שאינן מקבלות מענקי איזון מהמדינה) הביעו תרעומת על אמות המידה שהוצגו על-ידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת. ראש מועצת טבעון, דוד אריאלי: "הרשויות המקומיות צריכות את הוודאות שלהן. לאשר את בקשת המשרד לשירותי דת, זה עשוי לגרום לרשויות לגמור את 2015 עם גירעון ולהסתבך עם רשויות וביקורות אחרות. לא צריך לגרום לרשויות להיות בגירעון בגלל התנהלות קלוקלת של משרד ממשלתי כזה או אחר. אמות המידה מתייחסות פעם אחר פעם למצבה הסוציו-אקונומי של הרשות ולא תמיד יש זהות בין מצבה למצב הסוציו-אוקנומי של התושבים. המדינה מתייחסת לכספי הארנונה שהרשויות גובות כמחלבה למשיכת כספים ובסוף זה ייפול על האזרחים". מנכ"ל פורום ה-15, איתן עטיה: "ההגינות השלטונית אומרת שלפני שמשרד הדתות היה מגיש את זה, נציגיו היו יושבים איתנו על העניין. אשמח אם ועדת הכספים תורה למשרד הדתות קודם כל לשבת איתנו. מה שמבקש היום המשרד זה להטיל הוצאה רטרואקטיבית על הרשויות, חלקן רשויות שאינן חזקות ואכן הוחרגו בשנים קודמות. בכל השנים הקודמות יו"ר ועדת הכספים הדגיש שביקש מהמשרד לבחון את כל הרשויות החזקות".
נציגת אגף התקציבים באוצר, מעיין נשר: "באגף התקציבים נבדוק את האפשרות שגם נושאים אחרים יופעלו בצורה דומה כמו נושאי דת. לגבי סוגיית המצב הסוציו-אקונומי - ניסינו לתת מענה לכמה שיותר פרמטרים גם גודל הרשות, איתנות הרשות ולא של התושבים, לכמה שירותי דת נזקקת והסוציו-אקונומי רק אחד מהגורמים. לגבי תקציב 2015 שכבר הסתיים. לגבי הקריטריונים של 2016 ניקח בחשבון את האיתנות של הרשות כמה שיותר. היינו אמורים לבוא בתוך 90 יום מאישור התקציב ויש בעיה שהרשויות כבר הוציאו את התקציב שלהן ל-2015 ויש קושי לבוא עכשיו ולומר להם ששיעור ההשתתפות שלהן השתנה. זה טכני".
לאור מחאת ראשי הרשויות ולאור הטענות שהוא עצמו העלה נגד אמות המידה ונגד העיקרון ששירותי הדת מתוקצבים בשיטה חריגה, הודיע יו"ר הוועדה כי הוא לא מביא את אמות המידה לאישור היום וכי הוועדה תחזור לדון בנושא בשבוע הבא. גפני: "החוק מאפשר שלושה חודשים לאחר אישור התקציב להביא את אמות המידה ומכיוון שלא היה תקציב בסוף 2014 נוצר מצב שהם הביאו את אמות המידה רק עכשיו, לא היה מצב כזה מעולם שהתקציב הובא בסוף נובמבר. לעניין שירותי הדת - ב-2012 כשהגיע הדיון הראשון על אמות המידה דרשתי שזה יהיה על כל השירותים ולא רק שירותי הדת: גם חינוך, רווחה, תחבורה וגם דת. אני דורש שכך יהיה מעתה והלאה וכן לקבל לוחות זמנים להשוואת דרך התקצוב". עוד עלה בדיון בקשתן של עיריות חולון, נתניה וחדרה, להיות מוחרגות ולממן מצדן לא יותר מ-60% את המועצות הדתיות. גפני דרש ממנכ"ל המשרד לשירותי דת להביא לוועדה בהקדם את אמות המידה ל-2016.
