המדינה: אולמרט התנהל כאחרון העבריינים

המדינה מבקשת מבית המשפט העליון להרחיב את עבירת המרמה והפרת האמונים, כך שהיא תחול גם על מקרים בהם עובד ציבור מקבל טובות הנאה בלא קשר למילוי תפקידו. כך אמרה (יום ג', 19.1.16) עו"ד נעמי גרנות, בפתח תשובת המדינה לערעורו של אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי. לטענת גרנות, בית המשפט המחוזי קבע רף גבוה מדי לכניסה לעבירה זו, כאשר לדידו קבלת מאות אלפי דולרים בפני עצמה - אינה מהווה עבירה פלילית. המחוזי קבע, כי רק שימוש פרטי בקופה הסודית - מכספיו של משה טלנסקי - הייתה עבירה. לדעת המדינה, עצם קבלת הכסף הייתה עבירה. עם זאת הדגישה גרנות, כי אינה מבקשת לקבוע שכל קבלת מתת מהווה עבירה פלילית, אלא לחדד את הכללים שנקבעו בפסק דין שבס ואת יישומם. עוד אמרה גרנות, כי הימנעותו של אולמרט מלהעיד הייתה בגדר שתיקה רועמת, והוא היה חייב להסביר את הדברים המפורשים שנשמעו מפיו בקלטות, ואשר סתרו את דבריו במשטרה ובבית המשפט. לדבריה, המחוזי קבע שהימנעותו של אולמרט מלהעיד אינה עולה בקנה אחד עם טענת חפות. לטענת גרנות, הרעיון ששר בכיר משלם לעובדת הכפופה לו בחשאי וללא כל תיעוד, הוא "רעיון בעייתי בלשון המעטה". לדבריה, בהקשר זה יש בעייתיות בלשונו של בית המשפט המחוזי, ואשר החלה בלשונו המכובסת של אולמרט בחקירותיו במשטרה. מכאן בא השימוש במונח "כספים פוליטיים", אשר לדעת גרנות תרם להכרעות הנורמטיביות של המחוזי להן מתנגדת המדינה. בנוגע לעבודות שביצעה זקן אמרה גרנות, כי הן זקן והן אולמרט העידו שהיא עסקה בצורה נרחבת בענייניו הפרטיים של אולמרט. "שולה עסקה כמעט בכל עניין שקשור בעניינים האישיים שלי", אמר אולמרט עצמו בחקירתו הראשונה במשטרה, ציטטה. לדבריה, מדובר בקביעות עובדתיות שאין מקום להתערבות בהן מצד ערכאת הערעור, ואשר מחוזקות משתיקתו של אולמרט. עוד טענה גרנות, כי בית המשפט המחוזי מעולם לא קבע שהקופה הסודית הייתה קופה פוליטית, אלא רק הניח לטובתו של אולמרט שמדובר בכספים פוליטיים. "די בכך שהוכחנו שימוש פרטי אחד כדי לצבוע את הקופה כולה ככזו שלא יכולה להיחשב ל'קופה פוליטית כשרה'. שימוש פרטי בקופה פוליטית הוא תרתי דסתרי", הוסיפה. היא גם דחתה את טענת הסניגור, עו"ד איל רוזובסקי, כאילו מדובר בעבירת מחדל ולא בעבירת מעשה. על עונשו של אולמרט אמרה גרנות, כי הוא "סביר אם לא נמוך. במשך שנים ארוכות הוא העשיר את עצמו על-ידי טובות הנאה כאלו ואחרות, הוא השחית את עובדי הציבור שמתחתיו, הוא חשף את פניה הכעורות למדי של ההנהגה הציבורית שלנו, וקיים חשש שחושבים שכל ההנהגה הישראלית היא כזו. במשך שנים ארוכות הוא התנהל בחשאי כאחרון העבריינים ורימה את מבקר המדינה". לדברי גרנות, הסדר הטיעון עם אולמרט בתיק השיבוש - בו ירצה שישה חודשי מאסר בחופף לעונשו במשפט הולילנד - מבטל את האפשרות לחפוף גם עונשו בפרשת טלנסקי. "יש גבול לחפיפה על חפיפה", טענה. היא ציינה, כי בית המשפט המחוזי החליט על ענישה צוברת גם כאשר ניצב מול אולמרט עונש של שש שנות מאסר בפרשת הולילנד. השופטים סלים ג'ובראן, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, צבי זילברטל ויצחק עמית אמרו לגרנות שאינה צריכה להתייחס לטענות ההגנה נגד קבילות הקלטותיה של זקן, וכי ניתן להסתפק בטיעונים בכתב של המדינה. הם גם פטרו אותה מהצורך להשיב על הטענות בנוגע לחריגת בית המשפט המחוזי מסמכותו. השופטים כמעט ולא הפנו שאלות לגרנות, בניגוד לשאלות הרבות מספור שהפנו לרוזובסקי. השופטים נחלקו בשאלה האם יתייחסו בפסק הדין לשאלות הנורמטיביות שהעלתה גרנות, ולבסוף אפשרו לה לטעון בקצרה בנושא זה.