כצפוי: נסגר התיק נגד אשכנזי בפרשת הרפז

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט כצפוי (יום ד', 20.1.16) לסגור את התיק נגד גבי אשכנזי, אבי בניהו וארז וינר בפרשת הרפז, ולהגיש כתב אישום נגד בועז הרפז בלבד. וינשטיין מותח ביקורת חריפה במיוחד על התנהגותם של מי שהיו הרמטכ"ל, דובר צה"ל וראש לשכת הרמטכ"ל, אך קובע שמעשיהם לא היו פליליים. החקירה החלה על-רקע מסמך שזייף הרפז, ואשר התיימר להיות שורה של פעולות שמבצע יואב גלנט - אז סגן הרמטכ"ל וכיום שר הבינוי - במטרה לרשת את אשכנזי בתחילת 2011. מטרתו של הרפז הייתה לפגוע בסיכויו של גלנט, על-ידי הצגתו כמי שאינו בוחל באמצעים כדי להשיג את המינוי. חקירת הפרשה בידי מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, חשפה אווירה עכורה ביותר בין אשכנזי לבין שר הביטחון דאז, אהוד ברק, במסגרתה ניהלו לשכותיהם מאבקי יוקרה וכוח, שכללו השמצות והדלפות הדדיות. עם זאת נקבע, כי אשכנזי לא עשה ניסיון לפעול בצורה בלתי חוקית נגד ברק. וינשטיין הורה בעיכוב ניכר על ההיבטים הפליליים של הפרשה, שהועברו אליו בידי לינדנשטראוס.

לא הייתה חתירה פלילית

וינשטיין קובע, לא נמצא בסיס ראייתי לחשדות אודות חתירת דרג צבאי תחת דרג מדיני, ממניעים פוליטיים שנובעים מרצון להריץ את אשכנזי לראשות הממשלה. לא נמצאו ראיות להתנהלות על בסיס "תוכנית פעולה כוללת שבבסיסה כוונות פוליטיות" או ל"איסוף חומרים" אגב ביצוע עבירות פליליות. לאור זאת, נסגר מחוסר אשמה התיק נגד אשכנזי, וינר ובניהו בחשד למרמה והפרת אמונים, ונגד הרפז ורונית אשכנזי בחשד לסיוע להפרת אמונים. הוא מדגיש, כי אין בהחלטה זו "כדי להשליך, לשנות או להקהות כהוא זה מקביעותיו הקשות של מבקר המדינה, במישור הערכי והציבורי, על התנהגותם של אשכנזי ווינר, שבוודאי איננה הולמת קצינים כה בכירים בצבא". לדברי וינשטיין, איסוף חומרים על מאן דהוא – כשלעצמו – אינו עבירה פלילית. החוקרים מצאו, כי אכן היה עיסוק שוטף ומשמעותי של לשכת אשכנזי באיסוף מידע על המתרחש במשרד הביטחון, וממצאי חקירה זו ביססו עוד יותר את קביעותיו הקשות של לינדנשטראוס. יתרה מזו: החקירה העלתה, כי "מידת מעורבותו של אשכנזי באיסוף החומרים, לא הייתה פאסיבית כפי שעלה מדוח ביקורת המדינה, ולא התמצתה במודעות סבילה למעשי וינר והרפז" – אך כאמור, אין בכך משום עבירה פלילית. עוד העלתה החקירה, כי אשכנזי מסר ידיעות סודיות ביותר לעיתונאים ולשר שאיננו שותף סוד, שחלקן נגעו לגופי ביטחון אחרים. וינשטיין אומר, כי לאחר התלבטות לא-פשוטה החליט שלא להעמידו לדין על כך, משום שאשכנזי כנראה לא התכוון לעבור עבירה אלא "גלש" בדבריו לתוכן אסור; הייתה נורמה רווחת של מסירת ידיעות סודיות לעיתונאים כדבר שבשגרה; מדיניות ההעמדה לדין בנושא הייתה עד כה מצמצמת מאוד; וחוסר הרצון לחשוף את אותו מידע במסגרת הליך משפטי. וינשטיין ממליץ לראש הממשלה ולשר הביטחון למנות צוות מקצועי אשר ימליץ על קביעת גבולות ברורים לשיח מסוג זה: "תיק זה והחלטתי האמורה, אמורים לסמן נקודת מפנה ותמרור אזהרה משמעותי, בפני כל אלו העשויים למסור מידע סודי בעתיד בנסיבות דומות. רק העדר נורמה ברורה והעדר אכיפה קודמת, לצד השיקולים האחרים שיפורטו להלן, הביאו אותי שלא להגיש כתב אישום נגד אשכנזי בעניין זה" נכתב בהחלטה.

אין ראיות לשיבוש הליכים

עוד נחקר חשד לפיו וינר ובניהו החזיקו מידע סודי שלא כדין, בדמות מסמכים סודיים ביותר שנמצאו בבתיהם – במיוחד אצל בניהו. בחקירה נמצא שיש ראיות לכאורה לעבירה של התרשלות בשמירה על ידיעות שהגיעו לידיהם בתפקידם הציבורי. אולם וינשטיין החליט שלא להעמידם לדין לאור מדיניות העמדה לדין של התביעה הצבאית בעבירות מסוג זה, ובשים לב לכך שמדובר באירוע של "פוטנציאל נזק בלבד", בו מעולם לא אבדה השליטה על המסמכים ולא נגרם נזק לביטחון המדינה. הראיות העלו חשד לעבירת שיבוש מהלכי משפט ביחס להתנהלות אשכנזי סביב שיחתו עם וינר, בה סוכם להתריע בפני הרפז על הכוונה למסור שהוא מקור המסמך; נסיבותיה הקונספירטיביות של השיחה, עיתויה ומשכה; ההשתהות בהעברת המסמך אל היועץ; ההתנהלות בחקירה, בה נמנע אשכנזי מלמסור את כל הידוע לו על הגעת המסמך ללשכתו, תוך שהקטין משמעותית את קשריו עם הרפז, באופן המתיישב עם סיכום מוקדם עימו לצמצם את הקשר ביניהם; והסתרת השיחה - כל אלה הקימו חשד לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, אומר וינשטיין. ואולם, הוא מצא שאין די ראיות נגד אשכנזי בנושא זה, בעיקר בשל הקושי להסתמך על דבריו של הרפז בנושא. עוד יהיה קושי להוכיח שאשכנזי ידע שדבריו עלולים לפגוע בחקירה, "בהיותם בפריפריה הרחוקה שלה". לפיכך, נסגר התיק בנושא זה בעילה של העדר ראיות.

חלק משמעותי מאוד להרפז

ממצאי החקירה חיזקו את התשתית הראייתית לפיה הרפז ביצע לבדו עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, תוך שנשללה מעורבות של אשכנזי או וינר בזיוף, והתחזקה מאוד ההערכה, כי הללו סברו שהמסמך אותנטי. לפיכך הוחלט להגיש כתב אישום נגד הרפז, בכפוף לשימוע. "מחומרי החקירה עולה, כי חלקו של בועז הרפז בהעצמת הקרע בין הלשכות היה משמעותי מאוד. לא זו בלבד שהוא יזם חלק גדול מהשיח, הלעיט במידע ויזם פעילות איסוף מידע ושימוש בו, אלא שבהרבה הקשרים נמצא שהוא תעתע בלשכת הרמטכ"ל", אומר וינשטיין. חשד נוסף היה ש-וינר ובניהו השמידו הקלטה של שיחה עם העיתונאי בן כספית, לקראת חקירה לאיתור מקור ההדלפה (בעקבות פרסום של כספית). אולם החקירה העלתה שהמניע למעשיהם היה החשש של מפני שימוש ב"חקירת ההדלפה" כפלטפורמה לאנשי לשכת שר הביטחון לעשות שימוש בהקלטה זו כדי להביך את אשכנזי ןלפגוע בו במסגרת מאבק הלשכות, שכן בקלטת היו "דברי רכילות". חשש זה הוא שעמד בלב המחיקה, ולפיכך- קובע וינשטיין – קיים קושי להוכיח את מודעותם לכך שמדובר בשיבוש חקירה, והתיק נסגר בשל העדר ראיות.

בין התקשורתי לפלילי

וינשטיין מסכם: "פרשה זו העסיקה את כלי התקשורת בעוצמה גדולה, לרבות יצירת מחנות יריבים. היו שראו בה אחת הפרשות החמורות ביותר של חתירת דרג צבאי תחת החלטות הדרג המדיני, של ערעור על עקרון המשילות, ושל פגיעה בסדרי שלטון ומשפט ובאושיות הדמוקרטיה. כנגד אלה, היו שראו בלחץ של כלי התקשורת על רשויות אכיפת החוק חלק ממאמץ של בעלי אינטרס שתכליתו לסכל את עתידו הפוליטי של אשכנזי. "לימוד התיק בפרקליטות המחוז ובמטה פרקליטות המדינה ארך כשנה וחצי, עקב היקפו הענק של חומר החקירה והצורך לדון בסוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות שהתעוררו בנדון – במחוז, במטה הפרקליטות ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה. "בסופו של יום, ממצאיה של חקירה זו הפרידו הפרד היטב, בין תזה עיתונאית שתפשה מקום נכבד בשיח הציבורי – שיח שמטיבו הינו רחב מד' אמותיו של המשפט הפלילי, ושעל כתפיו נטל הבאת ראיה קל לאין ערוך מזה של המשפט הפלילי - לבין העובדות שניתן להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי. "העובדות שניתן להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי, הובילו למסקנה כי אין מקום להגיש בנדון כתב אישום והחזירו את ההתנהגות שנבחנה בחקירה זו, והשיבו אותה אל השדה הציבורי- שדה שבו התנהגות זו כבר נחשפה בעיקרה בהליך ביקורת המדינה, שהסתיים בממצאים חמורים נגד אשכנזי וארז וינר. "לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמפורט בהחלטתו, אין בממצאיה של חקירה זו – המקבילים בעיקרם לממצאי מבקר המדינה נגד השניים, להוביל להגשת כתב אישום בגין ביצוע של עבירת הפרת אמונים. בהיעדרה של התנהגות פסולה בעלת ממד של שחיתות – הרי שבמעשיהם של החשודים לא נעברה עבירה פלילית. "עם זאת, היועץ מבהיר, כי אין בהחלטתו זו כדי להשליך, לשנות או להקהות כהוא זה מקביעותיו הקשות של מבקר המדינה, במישור הערכי והציבורי, על התנהגותם של אשכנזי ווינר, שבוודאי איננה הולמת קצינים כה בכירים בצבא. כאמור, ממצאי החקירה הפלילית לא הפריכו קביעות קשות אלו, ואדרבה – אף ביססו אותן, אך כפי שהוסבר בהחלטה הממצאים נותרו בזירה הציבורית ולא הגיעו לזו הפלילית". התיק נגד מזכיר הממשלה כיום והיועץ המשפטי הבא, אלוף (מיל.) אביחי מנדלבליט, נסגר אשתקד. מנדלבליט היה אז הפרקליט הצבאי הראשי, וכאשר דיווח לו אשכנזי שהמסמך בידיו - הוא ביקש יממה למחשבה לפני שהנחה אותו למסור על כך לחוקרי הפרשה. בג"ץ קבע השבוע, כי אין בחלקו של מנדלבליט בפרשת הרפז כדי למנוע את מינויו ליועץ המשפטי.