המדינה תפעל בצורה חלקית בלבד נגד הבנייה הבלתי-חוקית במגזרי המיעוטים - זו המסקנה המרכזית העולה מהמלצות שאישר (יום א', 24.1.16) היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין.
וינשטיין מינה בפברואר שעבר צוות בראשות המשנה ליועץ, ארז קמיניץ, לבחינת ההתמודדות עם בעיה זו, שהוגדרה בידי בית המשפט העליון כ"מכת מדינה". הצוות דיווח, כי לא הצליח לגשר על חילוקי הדעות בשאלה המרכזית של הסיוע שאמורה המשטרה להעניק לגופי אכיפת דיני התכנון והבנייה.
פרקליטות המדינה, היחידה לאכיפת דיני מקרקעין ורשות מקרקעי ישראל טענו שקיים קושי בקבלת סיוע משטרתי לביצוע צווי ההריסה והפינוי נגד העבירות החמורות ביותר. הנתונים שהובאו על-ידי גופים אלו אכן הצביעו על בקשות לסיוע משטרתי שלא קיבלו מענה, וזאת בעיקר במגזר הלא-יהודי, דיווח קמיניץ.
המשטרה מצידה הציגה נתונים לפיהם היא עמדה ביעדיה, וטענה שקיימים שיקולים מבצעיים ולוגיסטיים שונים אשר משפיעים על מועד ביצוע הצו. עוד ציינה המשטרה, כי מימוש של צווים באיזורים מסוימים [קרי: הערבי והבדואי] עלול להצריך מאות שוטרים ואמצעים שונים, שלא תמיד עומדים לרשותו של המחוז הרלוונטי. כאמור, הצוות לא הצליח לקבוע מי צודק במחלוקת זו.
ללמוד ממזרח ירושלים לאור כל זאת הוסכם על הקמת הקמת ועדת אכיפה מתמדת בשיתוף גופי האכיפה השונים והמשטרה, לצורך יצירת מדרג ותעדוף של צווים תלויים ועומדים וקביעת סדר עדיפויות מוסכם לביצועם. הצווים הראשונים בסדר העדיפויות ייכנסו לתוכניות העבודה של מחוזות המשטרה. צוות בראשותו של קמיניץ יכריע במחלוקת בדבר תעדוף צווים פרטניים. משמעות הדבר היא, שהצווים האחרים לא ייכנסו לתוכנית העבודה - וממילא לא יבוצעו.
עוד המליץ הצוות על הרחבת נוהל האכיפה החל במזרח ירושלים לאיזורים רגישים נוספים, שבהם יש קושי בביצוע צווים. נוהל אכיפה זה קובע פרוצדורה סדורה, שלפיה אי-מימוש של צווים בשל רגישות פוליטית או אחרת, ייעשה באופן חריג ורק לאחר בחינה מדוקדקת של היועץ המשפטי לממשלה, והוא הוכח כיעיל וכמקדם אכיפה.
להסיר חסמים בפני האכיפה עוד אומר הצוות, כי יש להפעיל פתרונות אכיפה שאינם מצריכים סיוע של המשטרה. בין הצעדים עליהם הוא ממליץ:
• שימוש מוגבר בכלי של הזמנה לחקירה בשל הפרת צווים, בשל אפקט ההתראה וההרתעה שיוצרת החקירה עצמה.
• שימוש מוגבר יותר בקנסות אגב ההליך הפלילי, כדי למנוע מצב שבו עיצא חוטא נשכר. יצוין, כי מימוש המלצה זו תלוי בבתי המשפט, שככלל נוקטים ביד רכה כלפי עבירות בנייה.
• יצירת אפיק אכיפה מינהלית נגד עבירות תכנון ובנייה, באמצעות תיקון חוק העבירות המינהליות, ותוך שימוש בכלי של "עבירה נמשכת", אשר יאפשר העלאת הקנס כל עוד העבירה נמשכת.
• טיוב ההפעלה של נוהל תפיסה וחילוט כלים המשמשים לביצוע עבירות תכנון ובנייה, והרחבת השימוש בו.
הצוות גם ממליץ על הסרת חסמים הניצבים בפני אכיפה יעילה על-ידי ועדות מקומיות באמצעות הגשת כתבי אישום, אשר מנוהלים לאורך זמן ארוך ע"י הנתבע או שמגיעים לגביהם להסדר טיעון מקל. מעת הגשת כתבי אישום נמנע כל טיפול מינהלי יעיל אחר. הצוות ממליץ, כי שימוש לרעה זה, ככל שיאותר ע"י היחידה הארצית, ידווח למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אשר תפעל לנקיטת פעולות אכיפה מדינתיות, ולבחינת ההסמכה לתובע המקומי.
הצוות המליץ לתת דגש מיוחד בהתייחס לבנייה בלתי חוקית חוזרת, וכי ייעשה שימוש, ככל הניתן, בצווים הקיימים כדי למהר ולהוציא שוב לפועל את הצווים המקוריים.
ימשיכו להכשיר - בניגוד לפסיקה בנוגע לתוכניות המכשירות עבירות בנייה, ממליץ הצוות להגביר את התיאום בין גורמי האכיפה לגורמי התכנון בעת הדיון בתוכניות אלו. יצוין, כי פסיקת בית המשפט העליון קובעת, כי ככלל יש להימנע מאישור בדיעבד של בנייה בלתי חוקית. עוד מומלץ להעלות את מספר הפקחים ולבחון מול משרד האוצר את האפשרות להעלות את שכרם כדי למשוך מועמדים נוספים לתפקיד זה.
הצוות ממליץ לחדד את הנהלים בנוגע למעורבות מצד הדרג הפוליטי במדיניות האכיפה ולהבהיר, כי לדרג הפוליטי אין מעמד בהתייחס לביצוע צווים. עם זאת, יש לאבחן התערבות במימוש צווים פרטניים מקביעת מדיניות אכיפה, שזו פעולה שמוסדות התכנון מחויבים בביצועה.
בנוגע למגזר הערבי הוסבר לצוות, כי יש בו מי שסבורים שהבנייה הבלתי-חוקית היא הכרחית, לנוכח מצוקת הבנייה באותו מגזר, ואילו המשטרה ציינה את החשש מפני הפרות סדר משמעותיות בעת אכיפת הצווים. הצוות הדגיש, כי לצד עבודת הממשלה שנערכת בימים אלו לקידום תכנון ופתרונות דיור במגזר הערבי, יש לנקוט מדיניות ברורה של אכיפה נגד מפרי החוק.
הצוות מצא, כי במגזר הדרוזי התמונה עגומה עוד יותר, שכן בשנים האחרונות כמעט ולא בוצעה הריסה של בנייה בלתי חוקית במגזר זה, למרות קיומם של צווי הריסה ופינוי. לפיכך, הצוות ממליץ על טיפול נוסף וייחודי בתופעה, במעורבות דרגים מקצועיים בכירים ואף דרגים של קובעי מדיניות.
ביחס למגזר החקלאי, התייחס הצוות למאפיינים המובהקים של העבירות, אשר כוללות בדרך כלל עבירות שימוש בקרקעות חקלאיות לצרכים מסחריים, המנוגדות הן לחוק והן לחוזי החכירה מול רמ"י. תמריץ משמעותי בקיומן של העבירות אלו הוא הרווחים הכלכליים המשמעותיים המופקים מהן, וחוסר האכיפה וההרתעה המספק. לפיכך המליץ הצוות על המשך חיזוק מדיניות האכיפה הכלכלית נגד עבירות אלו.
