פעילות התעופה האזרחית בשדה דב תופסק ב-30.4.17 - עשרה חודשים מאוחר יותר מהמועד המקורי, סוף יוני 2016. כך קובע (יום ג', 26.1.16) בית המשפט העליון.
בג"ץ דן בשתי עתירות נגד סגירת השדה במועד המתוכנן - האחת של ארקיע והשנייה של עיריית אילת. במרכז העתירות עמדה הטענה לפיה החלופות לפעילותו של שדה דב - בנתב"ג לטיסות המסחריות ובהרצליה לטיסות הפרטיות - עדיין אינן מוכנות. ארקיע טענה לפגיעה קשה בפעילותה, ואילו העירייה טענה שאזרחיה ייפגעו בשל הארכת משך ההגעה למרכז הארץ.
במהלך הדיון הציעו השופטים להסכים לדחייה של עשרה חודשים, המדינה והמנהלים המיוחדים של הגוש הגדול - ששדה דב הוא חלק ממנו - הסכימו לכך, אך ארקיע והעירייה עמדו על כך שהפעילות האזרחית תימשך עד ינואר 2019, מועד הפסקת הפעילות הצבאית. השופט
עוזי פוגלמן אומר, שלא מצא סיבה להתערבות שכזו בהחלטת הממשלה, ולכן הוחלט רק על הדחייה המוסכמת.
פוגלמן אומר כי הדחייה עליה הוחלט מאזנת כראוי בין האינטרסים הרבים הכרוכים בסוגיה: מניעת פגיעה בתושבי אילת ובתיירות לעיר, זכות הקניין של בעלי הגוש הגדול, חשיבות הפינוי של בסיסי צה"ל והפשרת קרקע לבנייה למגורים וחשיבות התעופה האזרחית בכלל. לנוכח העובדה שהליכי התכנון לבנייה במתחם מתקדמים ממילא באיטיות, הגיע בג"ץ למסקנה שדחייה של עשרה חודשים היא האיזון הראוי.
לגבי טענתה של ארקיע בדבר פגיעה בזכויותיה בשדה, מזכיר פוגלמן, כי השטח שייך לבעלים פרטיים וכי המדינה הגישה תביעה לפינוי ארקיע ממנו בשל אי-תשלום דמי שימוש ראויים ב-20 השנים האחרונות. בשנת 2010 הצהירה ארקיע שהיא זקוקה לחמש שנים להעתקת הפעילות לנתב"ג ופרק זמן זה ניתן לה, ורשות שדות התעופה הודיעה שמבחינתה אפשר להעביר את הפעילות לשם.
בנוגע לפגיעה בתושבי אילת מציין פוגלמן, כי עיריית אילת עצמה מקדמת תוכנית לפינוי השדה הנוכחי לצורך בנייה, ולהעברת הפעילות לשדה תמנע שבמרחק 20 ק"מ מהעיר. היא צריכה להיות ערה לאינטרסים של שכני שדה דב ולמטרדים הבריאותיים שלטענתם השדה גורם להם, הוא מוסיף. עוד מזכיר פוגלמן, כי המדינה נוקטת בשורה של צעדים לעידוד התיירות לאילת, ובהם סבסוד חלקי לטיסות low cost לעובדה ופיתוח המלונאות בעיר.
גם המשך הפעילות הצבאית אינו מצדיק את המשך הפעילות האזרחית, אומר פוגלמן. המדינה הסבירה, כי החלק האזרחי הוא העיקרי המיועד לבנייה, וניתן לבצע את העבודות לטיהור הקרקע בו גם כאשר השדה הצבאי ממשיך לפעול.
בשולי ההחלטה, מעיר פוגלמן על כך שהחלטת מנכ"ל משרד ראש הממשלה - אשר גיבש עמדה ממשלתית אחידה לנוכח חילוקי הדעות שהתעוררו - לא הועלתה על הכתב מבעוד מועד. גם השופטת
אסתר חיות מציינת, שההחלטה ניתנה בכתב רק במסגרת תשובת המדינה לעתירות. היא גם עומדת על כך שאין פרוטוקול של הדיון בסיומו התקבלה אותה החלטה, וקובעת שיש להבטיח שליקויים כאלו לא יישנו.
השופט
אורי שהם הסכים עם פוגלמן וחיות. את ארקיע ייצגו עוה"ד דוד זילר,
יעקב ברנט, סער פאוקר ועמית לאופר; את עיריית אילת ייצגו עוה"ד
אלון גלרט ו
ינקי פפר; את המדינה ייצגו עוה"ד יצחק ברט ורינה מיוחס; את מנהלי הגוש הגדול ייצגו עוה"ד רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ, גלית רוזובסקי ומיכאל שפטלר; את רש"ת ייצגו עוה"ד אריה שחם ושרון קנר; ואת עיריית תל אביב - עו"ד יודפת כהן.
