"תפיסתם של העותרים את האינטרס הציבורי שהם מבקשים לייצג היא תפיסה פשטנית, המשקפת ראייה צרה וחד-ממדית, ומבוססת על אותה מציאות מדומה, אוטופית, שהם מנסים לייצר: מציאות בה יזמים פרטיים משקיעים מיליארדים בתחום עתיר סיכונים, בתנאי אי-ודאות קיצוניים, עבור תמורה בלתי מוגדרת, שתיקבע בדיעבד. לשיטת העותרים, אם מציאות כזו אינה אפשרית, אזי הפתרון הוא 'גם לי וגם לך לא יהיה'" - כך כותבות חברות הגז בתגובה מקדמית שהגישו אמש (ג') לבג"ץ לקראת דיון שייערך בשבוע הבא נגד מתווה הגז.
עד כה הוגשו לבית הדין ארבע עתירות נגד המתווה, ובהן של התנועה לאיכות השלטון והפורום הישראלי לאנרגיה, המרכז האקדמי למשפט ועסקים והעמותה לכלכה בת קיימא, עמותת אדם טבע ודין וסיעת מרצ. העתירות הוגשו נגד המדינה ונגד שותפות "לוויתן" (דלק קידוחים, אבנר, נובל אנרג'י ורציו), וינוהלו על-ידי הרכב של 5 שופטים.
העותרים מאשימים את המדינה בכך שהליך אישור מתווה הגז באמצעות שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים נעשה באופן פגום, משום שלא נמצאה הצדקה מדינית-ביטחונית להפעלתו. עוד טוענים העותרים כי ראש הממשלה
בנימין נתניהו לא קיים היוועצות תקינה עם ועדת הכלכלה, כי סעיף היציבות ב מתווה (זה שמבטיח כי לא ייעשו שינויים משמעותיים במשק הגז במשך 10-15 שנה) פוגע בריבוניות הממשלה וכי אישור מתווה יחזק עוד יותר את כוחן של חברות הגז.
בתגובה שהגישו לבג"ץ כותבות החברות כי טיעוניהם של העותרים "לוקים בהתעלמות גורפת מהמאפיינים הייחודיים של משק הגז הטבעי בישראל ומן המציאות הרגולטורית ששררה עד כה במשק הגז הטבעי, שהתאפיינה ברכבת הרים רגולטורית, ומהשלכותיה ההרסניות על פיתוחו וקידומו של משק הגז בכלל, ובפרט - על פיתוחם של מאגרי גז שהתגלו משכבר".
החברות מוסיפות כי ללא יציבות לא ניתן יהיה לגייס את המימון הנדרש לפיתוח השלב הראשון של מאגר לוויתן (6-7 מיליארד דולר). הן מזכירות, כי המימון אמור להגיע מקונסורציום של מממנים בינלאומיים ש"בוחנים אלטרנטיבות השקעה בראייה השוואתית גלובלית", ולפיכך, לא יסכימו להשקיע במדינה בה קיימת בסביבה רגולטורית לא יציבה.
כהוכחה לטענה זו הם מציגים את דוגמתה של חברת וודסייד האוסטרלית שבמשך שנים ניהלה מגעים עם שותפות לוויתן לרכישת 25% מהמאגר הענק, תמורת כ-2.7 מיליארד דולר, אך ביום החתימה על החוזה עזבה בטריקת דלת. "החלטה זו הושפעה - במובהק - מהמציאות הרגולטורית בישראל, ומאיומים של גורמים שונים, ובכללם חלק מן העותרים כאן 'לייצר' אנרכיה רגולטורית, אשר תכליתה להבריח משקיעים זרים בעלי מוניטין בינלאומי, ולעכב את פיתוחם של מאגרי הגז", כותבות החברות בתגובתן.
עוד הן מצרפות לתגובה את המכתב ששלחו כמה נציגים של ארגוני סביבה למנכ"ל חברת וודסייד האוסטרלית פיטר קולמן, ביוני 2013, ושנחשף ב"
גלובס" באוגוסט האחרון. במכתב מזהירים הנציגים את קולמן כי "החברה המכובדת שלכם מנוצלת בדרכים רבות על-ידי חברות הגז הישראליות", כי "לטובת החברה שלכם והמשקיעים, תחזרו בכם מהחלטה להשקיע בלוויתן".
עוד מאיימים הנציגים, כי גם אם ייחתם חוזה, הם יפגינו "במחאה ציבורית גדולה בשילוב עם התערבות בית המשפט העליון ויעכבו את הפרויקט".
החברות מוסיפות, כי ללא מתווה הגז, לא ניתן יהיה לחתום על חוזים לייצוא גז עם המדינות השכנות, ש"מעבר לחשיבות הכלכלית של הסכמים אלה, יש להם חשיבות גיאו-פוליטית אדירה למדינת ישראל", והם עשויים ליצור או להעמיק קשרים אסטרטגיים עם מדינות שכנות".
עוד הן מציינות, כי מעבר למכתבי הכוונות שנחתמו עד כה עם מצרים, ירדן והרשות הפלשתינית, הן נמצאות במשא-ומתן לייצוא גז עם לקוחות פוטנציאליים בטורקיה.
