ביהמ"ש: פגם ביידוע על זכות השימוע

הפרקליטות לא יידעה בצורה תקינה חשוד בזכותו לשימוע - קובע (20.1.16) שופט בית משפט השלום בכפר סבא, מיכאל קרשן. החלטתו של קרשן ניתנה ימים אחדים לפני שנציבת הביקורת, הילה גרסטל, הצביעה על פגמים נרחבים ומשמעותיים בנושא השימוע, בדוח שאותה דחתה הפרקליטות באומרה שאינו משקף את המציאות. ששון רביע מואשם בקבלת דבר במרמה, בכתב אישום שהוגש לאחר שהפרקליטות קיבלה את ערר המתלוננים על החלטת המשטרה לסגור את התיק. הפרקליטות הודיעה לרביע על זכותו לשימוע, אך לא מסרה לו שקיבלה את הערר על החלטת המשטרה. רביע טען, כי אם היה יודע זאת - היה מנצל את זכותו לשימוע. קרשן, אשר דחה את יתר טענותיו של רביע נגד כתב האישום, קיבל טענה זו (לצד ציון העובדה שהטיפול בתיק היה איטי ובשל כך המשפט מתנהל ארבע שנים אחרי האירועים). לדבריו, מדובר בפגם חמור מהאחרים שלא ניתן לו מענה משכנע בידי המדינה. הוא אומר: "ההחלטה לנהל הליך של שימוע כרוכה בהוצאת משאבים, ואין היא נטולת חסרונות וסכנות. במקרים רבים חושף החשוד במסגרת הליך זה את קו הגנתו לפני הגורמים המנהלים את התיק הפלילי בשלב מוקדם בו הוא אינו חייב לעשות כן, וכך שולל מעצמו יתרונות טקטיים לגיטימיים. "כדי לקבל החלטה מושכלת האם לנהל הליך של שימוע, צריך החשוד להיות חשוף למידע מהותי העשוי לסייע לו בקבלת ההחלטה. ברור כי, ברגיל, המדינה אינה חייבת לספק לחשוד, במסגרת הליך היידוע (להבדיל מהליך השימוע) כל מידע מעבר לעובדה כי בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום. אך ההליך בו עסקינן לא היה הליך רגיל. לטובתם של העוסקים בדבר בפרקליטות אניח כי בזמן אמת לא היו ערים לכך שהמבקש אינו מודע לעצם קיומם של החלטה מוקדמת בדבר גניזת התיק והליך הערר, אבל ברור שאלה נתונים מהותיים שבהחלט היו יכולים לשנות את החלטת המבקש לא לנהל הליך של שימוע". עם זאת, קרשן הגיע למסקנה שאין בפגם זה כדי להקים טענת הגנה מן הצדק או מתן הוראה לפרקליטות לבטל את כתב האישום ולערוך לרביע שימוע כהלכתו. הוא אומר, כי התרופה תהיה במישור העונש - אם רביע יורשע בסופו של יום.