חברת נתיבי ישראל תוקפת בחריפות (31.1.16) פסק בוררות של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס,
אליהו וינוגרד, בסכסוך הממושך בינה לבין חברת שפיר הנדסה. נתיבי ישראל מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את הפסק, בנימוק שהוא דל ביותר ופשטני.
מדובר בפסק הרביעי של וינוגרד בסכסוך שהיקפו 500 מיליון שקל והכולל 200 תביעות הדדיות, בנוגע לסלילת כביש 22 (עוקף קריות) בידי שפיר. היקף המכרז, בו זכתה שפיר בשנת 2009, היה 850 מיליון שקל. החברה אומרת, כי הבוררות דנה בעיקרה בשאלה העקרונית על מי מוטלים הסיכונים בשל דרישות לא ידועות של צדדים שלישיים שהועלו בפני הקבלן לאחר זכייתו במכרז במסגרת התיאומים שהוא אחראי לבצע עם אותם צדדים שלישיים.
שאלה מרכזית נוספת היא על מי מוטלת האחריות על חוסרים, אי-דיוקים וכשלים אחרים בתכנון המוקדם שצורף למסמכי המכרז. לדברי נתיבי ישראל, וינוגרד קבע שהיא האחראית לטעויות בתכנון המוקדם שלה ולדרישות שלא היו ידועות במועד פרסום המכרז, ולפיכך קבע שעליה לשלם לשפיר את ההפרשים בין התכנון השגוי לבין הביצוע.
בבקשתה טוענת נתיבי ישראל, וינוגרד ציטט ללא כל הקשר וקשר להסכם שבין הצדדים מושגי יסוד מתוך ספרות מלומדים כמו מסוימות וגמירות דעת, מבלי להתייחס לתוכן החוזה, לשלל הסעיפים שבו, למורכבות החוזה המונח בפניו, ללשונו ולתכליותיו. בחלק אחר, נטען עוד, לא נימק וינוגרד את החלטתו ורק כתב שהעדיף את עמדת שפיר, תוך התעלמות מראיות כבדות משקל בהן היה עליו לדון.
לדברי נתיבי ישראל, וינוגרד ייחס לה שלא כדין ובניגוד למצב הדברים כהווייתו, אי-הבאת ראיות או אי-העלאת טענות בשאלות שונות שאת חסרונן - שלא היה ולא נברא - הוא זקף שלא בצדק לחובתה, למרות שאלה היו מונחות תחת ידיו והוא פשוט לא שת ליבו אליהן. לטענתה, נגרם לה עיוות דין קיצוני הנעוץ בעצם התעלמותו המוחלטת של וינוגרד מטענות מרכזיות בהליך. טרם הוגשה תגובתה של שפיר.