כך תובעים על תאונת עבודה

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, קובע (יום ב'. 1.2.16) סדר פעולות מחייב שבו על נפגע בתאונת עבודה לפעול למיצוי זכויותיו - תחילה מול הביטוח הלאומי ולאחר מכן מול מעסיקו. עמית אומר: "ככל שגימלת הביטוח הלאומי המשולמת על-ידי המל"ל לעובד-הנפגע גבוהה יותר, סכום הפיצויים שישולם על-ידי המעביד קטן יותר. לכן, ובמסגרת הנטל של הקטנת הנזק, על הנפגע לפנות למל"ל לקבלת הגמלאות המגיעות לו, שאם לא כן, יעריך בית המשפט את גובה הגמלאות להן היה זכאי אילו פנה למל"ל, וינכה סכום זה מהפיצויים (ניכוי רעיוני). "הנטל על הנפגע אינו מוחלט, וככל שהנפגע פעל בתום לב ובסבירות למימוש זכויותיו במל"ל, אין דורשים ממנו להמשיך להתדיין עם המל"ל, לא בהגשת ערר לוועדה הרפואית העליונה ולא בתביעה לבית הדין לעבודה. ודוק: יש להבחין בין המשך התדיינות בערכאות עם המל"ל לבין אקט מינהלי המתבקש מהנפגע נוכח החובה למצות את זכויותיו במסגרת המל"ל. "לכן, אם הפסיק המל"ל מתן טיפולים המגיעים לנפגע תאונת עבודה, עליו למצות זכותו ולפנות למל"ל... יש הגורסים כי גם מיצוי פניה למל"ל בענף נכות כללית, של נפגע בעבודה שלא הוכר קשר סיבתי בין נכותו לבין התאונה, עשוי להיחשב כאי מיצוי ההליך בתום לב. "...מיצוי הזכויות במל"ל צריך להיעשות על-ידי הנפגע בכנות, בסבירות ובתום לב, ואלו כוללים פנייה בתביעה להחמרה. זאת, מקום בו קיימת עילה לתביעה להחמרה, למשל, כאשר מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית העריך את הנכות בשיעור גבוה משמעותית מהנכות שנקבעה במל"ל. בנוסף, על הנפגע להעלות את העובדות והטענות ולהציג את המסמכים הרלוונטיים כדי לשכנע את המל"ל לקבל את התביעה, כגון, הצגת חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתביעה הנזיקית". מכאן עובר עמית לנקודה הבאה: "האם רשאי המעביד, מכוח סעיף 393 לחוק הביטוח הלאומי, להתדיין בשם העובד גם לגבי שיעור הנכות שנקבע על-ידי הוועדה הרפואית? האם המונח 'תביעתם לגימלה' כאמור בסעיף 393, משתרע גם על שיעורה של הגימלה ומאפשר למעביד לבקש מהמל"ל לדון מחדש בקביעת דרגת נכותו מעבודה של עובדו, או שהמונח מתייחס רק לגבי עצם הזכות לגימלה?". בנושא זה מאמץ בית המשפט העליון את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה משנת 1997: אין לחייב את העובד "ליתן למעביד ייפוי כוח לייצג אותו בהליכים אלה, ואין לראות באי מתן יפוי כוח כאמור, משום חוסר תום לב מצד העובד. מה עוד, שעובד המגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית, חשוף גם להפחתת שיעור הנכות, ופשיטא כי אין לחייב את העובד להיחשף לסיכון זה". הדברים נאמרים בהחלטת בית המשפט העליון לקבל חלקית את ערעורו של ח'אלד בשאראת על גובה הפיצוי שנפסק לו לאחר תאונת עבודה ולהגדיל ב-350,000 שקל את הפיצוי שיקבל. בית המשפט העליון דחה את ערעורם של המעסיק, חברת נחום בסה אביב, ושל חברת הביטוח הפניקס. השופטים צבי זילברטל ונעם סולברג הסכימו עם עמית. את החברות ייצג עו"ד גסאן אגברייה, ואת העובד - עו"ד עאהד אגבארייה.