הוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ הרב
ישראל אייכלר, דנה בפניות אזרחים שהלינו על אחוז מים גבוה במיוחד בדגים הקפואים, זאת מעבר למותר בחוק. המתלוננים הצביעו על שתי בעיות מרכזיות, האחת - ההונאה הצרכנית שהצרכן משלם על-פי משקל, שחלק נכבד ממנו מורכב ממים, פוספטים וחומרים כימיים, והשנייה - הבעיה הבריאותית שבחיידקים במים ובחומרים המוזרקים.
אחד הפונים טען: בעברי הייתי קצב. כשמוכרים לנו דג בציפוי קרח, מוכרים לך קרח בציפוי דג. אחוז המים הוא מעל 40% ולעיתים אף יותר. אפשר להטות את התוצאה ולעבור את הבדיקות של משרד הבריאות. מעבר להונאה יש כאן גם פוטנציאל למחלות.
יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות אמר כי קשה למדוד את זה, אבל הפונים יודעים על מה הם מדברים. יש "הזרקות מים" שצריך לעשות כדי לשמור על המזון. אבל יש תופעה שהתחילו לשים מים בכמות גדולה ולמכור את המים במחיר שמפניה. ביקשנו לקדם תקנות שיאסרו בכלל הזרקת מים למוצרי מזון. זה נצרך בנקניקים כחלק מהליך הייצור. אין בזה שום צורך בדג או בבשר. פה בארץ עושים את זה למוצרים שזה לא חלק מהליך הייצור. ההליך הזה גם לא הגייני.
"דג מעובד" מנכ"ל מכון לאיכות ובטיחות מזון אמר: בהזרקת מים מגדילים את היכולת של החיידקים לגדול. יש גבול כמה מים אפשר להזריק לכן מוסיפים כל מיני חומרים כימים למנוע טפטוף של המים. חובה לאסור בכלל הזרקת מים.
מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות דיווח כי חל שינוי ברמה החקיקתית כשהכנסת אישרה ב-2015 חוק בנוסח חדש לגבי פיקוח על המזון. החוק נותן כלים מחודשים הכוללים אפשרות הטלת עיצומים כספיים גבוהים בסדר גודל של עד 25 אלף שקל על עבירות מסוימות. היה והשתמשו בתוספי מזון זה מוצר מעובד. אך אין בכך נזק בריאותי. נשמח לקבל תלונות מהצרכנים ולבדוק האם יש צדק בטענות על הונאת הציבור.
משרד הבריאות טען כי הבעיה היא צרכנית בעיקרה. התקנות והחקיקה היום מתירות עד 10% מים בבשר ו20% בדגים. ב-2011 הוציא המשרד הנחיה שדג שהוסיפו לו פוספטים חייב להיקרא גם "דג מעובד", שגם חייב סימון תזונתי שמציין את כל החומרים שיש בפנים. יש תקנות שיאפשרו בבשר הזרקה עד חמש אחוז והכוונה היא להשליך את זה גם על הדגים.
